מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    אף אחד לא נולד הורה

    השבוע פרסמה גליה עוז (סופרת) בתו של עמוס עוז (סופר) ספר פרי עטה ושמו "דבר שמתחפש

    לאהבה"  .בספרה מספרת גליה עוז, כי אביה, התעלל בה בילדותה, היכה אותה, קילל והשפיל, וכי

    ההתעללות הנפשית נמשכה גם עד יום מותו.

    הפרסום הנ"ל היכה גלים בקרב רבים מקוראיו של עמוס עוז, וכן משאר חלקים בציבור הישראלי.

    זה לא פרסום ראשוני על הורים מתעללים בכלל וגם לא של אנשי מקצוע שנתפסים כייחודיים

    בתחומם. גם ד"ר ספוק שהיה מורה הדרך להורים רבים בשנות ה שישים והשבעים, נתבע ע"י ילדיו

    בבגרותם.

    אין במאמר זה לבקר או לשפוט מי מהצדדים. אלא להעלות שוב את סוגיית ההורות.

    השאלה העולה בעיקר היא:  הייתכן?

    ואני גם עונה לעצמי: כן. בטח שייתכן.

    מי אמר שכישרון  בתחום מסוים, או בעל מקצוע  נפלא, מבטיח גם הצלחה בזוגיות או בהורות?

    יש אנשים שעדין חושבים שהורות היא רק כישרון מולד.. או אינטואיציה.

    אני פוגשת לפחות פעם בחודש הורים שכ"כ נבוכים ומצטערים.

    ואני פוגשת גם הורים שאומרים: "הילד שלי!  ואני אחליט בשבילו מה טוב ומה נכון".

    איך מגדלים ילדים? למה הם זקוקים? מה עושים כשהילד שלנו לא מגשים את הציפיות שלנו, או את

    החלומות שלנו?

    כשהילד שלנו פועל עפ"י הדרך שחלמנו, אנחנו כ"כ גאים בו ומאושרים. הילד הזה מגשים לנו את כול

    החלומות. אבל מה קורה כשזה לא עובד כך? כשהילד שלנו שונה ממה שהחלטנו עבורו?

    בעצם למה אנחנו מצפים שהילד יהיה כזה או אחר?

    אתחיל מהעובדה שבאמת לא מלמדים אותנו הורות. אין שום חוק שמונע הורות בגלל אי למידה את

    התחום. גם אין רישיון להורות. אפשר ללמוד מבחירה.

    אבל אף אחד לא חייב בכך עפ"י חוק.

    המודל להורות נלקח בד"כ מהדרך בה גדל אותו הורה. לפעמים מחקים את ההורים שלנו ולפעמים

    מחליטים לפעול בדיוק הפוך מהם.

    אז למה אנחנו מצפים מהילדים שלנו שיהיו דבר זה או אחר?

    אצל חלק מהאנשים הילדים הם כרטיס הביקור שלהם. הצלחה של הילד היא הצלחה שלהם. ואם

    הילד לא מצליח? או אז, האכזבה משפיעה על היחסים והופכת להיות  אהבה על תנאי.

    אתם אהובים כשאתם ממלאים את הציפיות.

    חלק אחר מגיע להורות בהנחה שהילד שייך להם וצריך לפעול בדיוק במתווה שהם מכינים לו.

    "כול עוד אתה בבית הזה, אתה תציית לנו". "אנחנו ידעים הכי טוב מה טוב לך".

    ויש הורים שמקווים לערוך תיקון לילדותם דרך הילד. אם הייתי התלמיד החלש,  אני ארצה שהילד

    שלי יהיה הראשון בכיתה. או "חלמתי להיות כדורסלן ואתה בני תגשים זאת".

    הורות היא כבר מזמן יותר מעוד "וי" בחיים.

    הורות היא מקצוע, הורות היא תפקיד.

    אנחנו פונים לעזרה וייעוץ כמעט בכול תחום.. בעיצוב השמלה, בעיצוב הבית, באפייה..

    אנחנו רצים למרפאה להיוועץ ברופא ופונים לעורכי דין במידת הצורך.

    אז איך זה, שעדיין לא לומדים הורות? ואיך מבינים את התנהגויות של ילדים ואת הצורך שלהם?

    ומתי נבין ולא כקלישאה שכול ילד הוא עולם ומלואו, יחיד ומיוחד במינו?

    ילדים זקוקים להרגיש אהובים ללא תנאי.

    ילדים צריכים הרבה חום וחיבוקים, וגם תשומת לב , רק לא יותר מדי.

    ילדים צריכים להרגיש יכולים ונחוצים.

    ילדים צריכים המון עידוד ותמיכה, וחיבה וחמלה.

    לאפשר להם להיות הם בהפרדה מאיתנו

    ילדים הם בני אדם קטנים שיש לנהוג בהם בכבוד.

    שימו לכם למטרה להתבונן בהורות שלכם ולבדוק ממה מרוצים ומה הייתם רוצים לשנות.

    שושי הרשקו יועצת הורים ומשפחה

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.