לישון בלי לבכות

הרגע שבו הילד צריך ללכת לישון הוא רגע רגיש ומאתגר במשפחות רבות, כמעט מדי יום. כשילד מתחיל לבכות ולא מוכן לסגור את היום, גם הוא וגם ההורים חווים מצוקה של ממש. לפעמים זו נראית משימה בלתי אפשרית, אבל מהניסיון שלי יש דרך לעזור לכל ילד או ילדה ללכת לישון בלי לבכות. למעשה, אפשר אפילו להפוך את ההירדמות לרגע של חיבור ושל שלווה. הצעד הראשון בדרך למטרה הזו, ולשיפור ניכר של איכות החיים לכל המשפחה, הוא הבנה מעמיקה של הסיטואציה – וכאן בעמוד תמצאו מידע מקצועי שיסייע לכם להתנהל נכון כשמגיע זמן השינה של הילדים.

למה כל כך קשה לילד ללכת לישון?

עבור ילדים, הליכה לישון נתפסת לעיתים כפרידה, ואפילו פרידה קשה: הם נדרשים להיפרד מההורים, נדרשים להיפרד מהמשחקים, נדרשים להיפרד מהעולם המוכר והמהנה. לפעמים הפרידה, מבחינתם, מתבצעת באופן פתאומי, בלי הכנה מוקדמת (גם אם ברור לגמרי שמתישהו צריך ללכת לישון).

הילד או הילדה, גם בגיל שנתיים-שלוש וגם בגילאים מבוגרים יותר, לא תמיד מצליחים להבין למה בעצם מצפים מהם לעצור הכל. למה הם צריכים להפסיק את מה שהם עושים, ולהתנתק. חוסר ההבנה והרצון המובן להימנע מפרידה מייצרים התנגדות טבעית.

ההתנגדות באה לידי ביטוי בחוסר שיתוף פעולה, יציאה מהמיטה, בכי, צעקות ועוד. בשלב הזה גם ההורים חווים קושי עצום. אחרי יום שלם של מטלות, כשבדרך כלל גם הם עצמם כבר עייפים, מאבק בילד או בילדה נתפס כמעמסה שאין להם כוח אליה. בנוסף אין כמעט הורה שלא מושפע מבכי של הילד שלו, והתוצאה: ההורים נלחצים ומוותרים, ההליכה לישון נדחית, הילדים לומדים שהכלים שבהם השתמשו אפקטיביים ומנצלים אותם מדי יום, וכך נוצר מעגל מתמשך, מתסכל מאוד ומזיק גם לילדים וגם להורים.

שלושת הדברים החשובים ביותר לילדים בהקשר של שינה

כשהורים שהחלום שלהם הוא שהילד ילך לישון בלי לבכות ובלי להתנגד פונים אליי, הדבר הראשון שאני מדברת איתם עליו הוא צורכי הילד. בהקשר של שינה יש שלושה צרכים מהותיים שכל ילד וכל ילדה זקוקים להם:

1. שעות שינה מספקות – בהתאם לגיל של הילד. בגיל שנתיים ילדים זקוקים ל-13 שעות שינה, כשמתוכן בדרך כלל שעה וחצי הן במשך היום. בין גיל שלוש לחמש הטווח המומלץ הוא 10-13 שעות שינה, ומגיל 6 ועד גיל ההתבגרות בין 9 ל-11 שעות.

2. הורים בטוחים בעצמם – ובפרט הורים שמובילים אותם מערנות לשינה בביטחון.

3. שגרה קבועה – יציבות מייצרת ביטחון רגשי, ולכן היא חשובה כל כך לכל הילדים. הליכה לישון היא כאמור פרידה, וברגעים כאלה מתחזק הצורך בביטחון רגשי ולכן בפעולות קבועות שהילד יכול לחזות אותן ולצפות להן.

איך ליצור שגרה קבועה וברורה שעוזרת לילד ללכת לישון בלי לבכות?

ברור לי לחלוטין שלא קל ליצור שגרה קבועה שתרגיע את הילד או הילדה ותעזור להם ללכת לישון בלי לבכות. לא קל, אבל הקפדה על היצמדות לכללים שנבחרו מחוללת שינוי משמעותי לטובה, גם עבור הילדים וגם עבור ההורים, ותוך זמן לא רב השגרה כבר הופכת למובנת מאליה.

המעבר מערנות ופעלתנות לשינה מתחיל כבר לקראת שבע בערב. לא חשוב מה קורה במהלך היום, לקראת השעה הזו, לכל המאוחר, כבר מתכנסים הביתה. בשלב הזה מתחיל למעשה טקס השינה, והוא קבוע וחוזר על עצמו בכל יום: ארוחת ערב, מקלחת, מעבר לחדר, עמעום אורות ובאופן כללי יצירת סביבת שינה נוחה ומרגיעה, זמן איכות קצר שכולל סיפור מוכר ונעים, שיר או ליטוף – וזהו.

אסרטיביות אינה קשיחות

דגש נוסף בכל תהליך שבו אני עוזרת להורים לעזור לילדים שלהם ללכת לישון בלי לבכות הוא נחישות. חשוב לי להבהיר שאסרטיביות אינה קשיחות. לא מעט הורים נרתעים מהצבת גבול ברור לילדים, גם כשהם יודעים שבסופו של דבר התוצאה היא נזק לילד (במקרה הזה, מפני שהוא לא מקבל מספיק שעות שינה).

לפעמים הסיבה היא עייפות. במקרים אחרים ההורים חווים את הילדות שלהם כקשוחה יתר על המידה בגלל שההורים שלהם היו נוקשים, ולכן הם עוברים לצד השני של הסקאלה, ומוותרים לילדים שלהם כשמתפתח קונפליקט.

הקושי מובן אבל אפשר להיות הורים חמים ואוהבים ובמקביל לשדר נחישות ועקביות. אפשר, וחשוב לעשות זאת: הורות אסרטיבית היא הורות שקטה, ברורה, בטוחה וכזו שמשרה ביטחון אמיתי אצל הילד או הילדה. כשההורים יציבים ונחושים, הילדים נרגעים, וקל להם להיפרד וללכת לישון.

היצמדות למסרים ברורים

עוד המלצה חשובה לכל הורה היא להיצמד למסרים ברורים. ילדים כאמור לא תמיד מבינים למה הם נדרשים "לכבות את המנוע" ולעצור את כל מה שהם עושים. כשההורים מסבירים לילד את המניע להתעקשות על הליכה לשינה בזמן קבוע ולא מאוחר מדי – "שינה חשובה לגוף שלך. היא עוזרת לך לגדול ולהיות חזק" – לילד קל יותר לאמץ את ההתנהגות הרצויה.

כשההורים מאמינים במסר, גם הילד או הילדה מאמינים בו. שינה היא אכן מרכיב קריטי בהתפתחות מיטבית בגיל הילדות – פיזית, קוגניטיבית, בריאותית (מחסור בשעות שינה מחליש את המערכת החיסונית) והתנהגותית (עייפות עלולה להוביל להתפרצויות, שינויים במצב הרוח ועוד).

עוד מסר שעשוי להיות רלוונטי לילדים הוא שהם לא מפסידים כלום. לפעמים לילד קשה ללכת לישון כי הוא חושש שיחמיץ הזדמנויות להנאות. כשההורים מדגישים את הכיף שצפוי למחרת, אחרי שנת לילה טובה, החשש מתעמעם.

מכשולים שעלולים לשבש את ההירדמות

ויתורים רגעיים – "עוד סיפור אחד ודי", "רק כמה דקות טלוויזיה", "חיבוק עוד רגע אחד"…

רגשות אשם – כשהורה מרגיש שלא הקדיש מספיק זמן לילד במהלך היום, הוא עלול לרצות לפצות אותו בלילה, על חשבון שגרת השינה ושעות השינה החיוניות.

שנת צהריים מאוחרת – כשהילד ישן אחה"צ, או ישן מאוחר בגן, הוא עלול לא להיות מספיק עייף בערב כדי להירדם. חשוב לתכנן את היום בהתאם.

חוסר עקביות – שינוי גישה בכל ערב גורם לבלבול ולחוסר ביטחון אצל הילדים.

גם כשיש מכשולים, כל הורה יכול לעזור לילדים שלו ללכת לישון בלי לבכות. כשההורים יוצרים אווירה רגועה ובטוחה, בזכות עקביות והיצמדות למסרים ברורים, לילד או לילדה קל יותר להרפות ולהירדם בשקט. עם הכוונה נכונה גם אתם תוכלו לייצר את אותה נוכחות שקטה, ביחד עם חיבוק וסיפור אהוב, ולראות את הילדים שלכם הולכים לישון בלי בכי ובלי מאבק אלא עם חיוך.

אם אתם מרגישים שהתמודדות עם זמן השינה הפכה למתישה, שאתם מותשים מהמאבקים או מבולבלים מהתגובות של הילד – אל תישארו עם זה לבד. אני מזמינה אתכם לפנות אליי לייעוץ מקצועי, מותאם אישית, שייתן לכם כלים ברורים, שקט פנימי ונקודת מבט מרגיעה על ההורות שלכם. יחד נמצא את הדרך שתעבוד בבית שלכם – כדי שגם הילד ילך לישון ברוגע, וגם אתם.