מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    Israel win

    בעיות חברתיות אצל ילדים – איך הורים יכולים לשנות את המצב?

    קשרים חברתיים הם מרכיב קריטי בהתפתחות אצל ילדים. אינטראקציות עם בני גילם עוזרות לכל ילד וילדה לשכלל מיומנויות קוגניטיביות, לפתח אמפתיה, להתמודד עם מגוון רחב של סיטואציות, להתפתח מבחינה רגשית ולא פחות חשוב – ליהנות. לפעמים נדמה שבגיל צעיר החיבורים נוצרים מעצמם, בקלות ובטבעיות, אבל יש לא מעט ילדים שמתקשים לרכוש חברים. במקרים אחרים לילד או לילדה יש קשרים חברתיים, אבל הם כוללים מידה רבה של כעס, קונפליקטים וסטרס.

    תשומת לב הורית היא השלב הראשון בדרך לשיפור המצב, וכאן בעמוד תמצאו מידע שיכול לעזור לכם לעזור לילדים.

    בעיות חברתיות אצל ילדים הן לא גזירת גורל!

    כשהורים מספרים לי ש"אף פעם לא מזמינים את הילד שלנו אחרי הצהריים", או ש"הייתה מסיבה לכל הכיתה והילדה שלנו לא הסכימה ללכת", כמעט תמיד יש להם דמעות בעיניים ומחנק בגרון. בדידות היא חוויה קשה מאוד בכל גיל, ובמיוחד אצל ילדים. גם כשילד חוזר מחבר עם תחושות שליליות – עלבון, עצבנות, תסכול, דחייה – ההורים חווים ביחד איתו את הכאב.

    התיאורים הנ"ל והכאב של ההורים יוצרים גם אצלי צביטה בלב, אבל אני מייד מרגיעה את ההורים המודאגים: בעיות חברתיות אצל ילדים הן לא גזירת גורל. אפשר לשנות את התמונה!

    מהם הגורמים לבעיות חברתיות אצל ילד או ילדה?

    בעיות חברתיות אצל ילדים הן תופעה נפוצה יותר מכפי שנהוג לחשוב. גורם אפשרי אחד הוא ביישנות, ובמקרים מורכבים יותר חרדה חברתית של ממש. סיבה נוספת היא קושי בוויסות רגשות ושליטה עצמית, כזה שגורם למריבות תכופות עם בני הגיל.

    בעיות חברתיות עלולות לנבוע גם מדימוי עצמי נמוך, בין אם עקב דימוי גוף בעייתי ובין אם על רקע הישגים לימודיים נמוכים. לעיתים הילד מרגיש חריג – למשל, כל הבנים האחרים נפגשים כדי לשחק כדורגל, אבל הוא לא בעניין.

    במסגרת הליווי להורים שמבקשים לעזור לילד או לילדה שלהם, אני בוחנת איתם את מקורות הקושי החברתי, ומתאימה את ההכוונה לאותם גורמים ספציפיים.

    פעם והיום: השינוי המשמעותי בתפיסת התפקיד ההורי

    ילד שסובל מבעיות חברתיות לא יצליח להתמודד איתן לבד. לשמחתי, ולמזלם של הילדים כמובן, ההורים של היום תופסים את התפקיד שלהם באופן שונה לגמרי בהשוואה לפעם. בעבר, הדגש העיקרי עבור ההורה, ברוב המקרים, היה הישגים לימודיים ובריאות. אינטראקציות חברתיות חיוביות נתפסו כמשניות, ולפעמים אפילו לא רלוונטיות.

    היום לעומת זאת ברור לגמרי שרווחה חברתית היא צורך בסיסי. ההורים מבינים כי שייכות לקבוצת בני/בנות אותו גיל היא משאב חיוני לצמיחה מיטבית של הילד או הילדה. מבינים – ולכן עם הכוונה מדויקת יכולים להוביל לפתרון יעיל של בעיות חברתיות, גם כשהן מורכבות.

    איך אפשר לעזור לילד עם בעיות חברתיות?

    הבסיס לתפקוד מיטבי בחברה הוא הבית. המשפחה. לכן הצעד הראשון שכדאי לנקוט בו הוא חיזוק תחושת השייכות של הילדים במשפחה.

    לשם כך ההורים צריכים לגלות עניין בילד או בילדה, בכל נקודת זמן כולל בימים עמוסים, ובפרט כשהם משדרים מצוקה כלשהי. חשוב מאוד להראות לילדים – במילים ועוד יותר מכך במעשים – שאתם נהנים מחברתם. כשילד מרגיש רצוי ומשמעותי בבית, הוא ירגיש כך גם במקומות אחרים.

    המלצה נוספת בהקשר הזה היא לתת לכל ילד תפקידים שיתרמו למשפחה ויבנו אצלו תחושת ערך עצמי גבוה יותר. כמו כן אני מנחה את ההורים לתמוך בילדים גם ברגעי כישלון. ביקורת במצב רגיש כזה עלולה להיות הרסנית ולא בונה.

    דוגמה אישית

    ילדים שומעים מה ההורים אומרים, אבל לומדים הרבה יותר דרך התבוננות. לכן, כשאני עוזרת להורים לפתור בעיות חברתיות אצל הילדים, אני מבררת גם איך הם מתנהלים בתחום הזה: האם הם אוהבים לארח? נפגשים לעיתים קרובות עם חברים (וגם קרובי משפחה)? מה מאפיין את האינטראקציות החברתיות שלהם? ועוד.

    דוגמה חיובית לחיי חברה פעילים, בריאים ומהנים עוזרת לילדים להפנים שזהו מרכיב חיוני בחיים. לאחר הפנמת הערך של האינטראקציות החברתיות, קל יותר גם לשנות את ההתנהגות.

    חיזוק הדימוי העצמי של הילד

    אחד הגורמים להתפתחות בעיות חברתיות אצל ילדים הוא כאמור דימוי עצמי נמוך. דימוי כזה מוביל להימנעות מאינטראקציות חברתיות, או להתנהגויות לא רצויות עם בני/בנות הגיל – אימפולסיביות, מריבות ועוד.

    חיזוק הדימוי העצמי של הילד או הילדה מתחיל במיפוי המצב הקיים: איך הילד מעריך את עצמו בהיבטים שונים, מה הוא חושב שהסביבה חושבת עליו, האם ישנם קשיים ספציפיים שמשפיעים על הדימוי העצמי (קושי בוויסות רגשי, קושי שפתי, הפרעת קשב), האם הוא יודע לוותר לאחרים אבל במידת הצורך גם לעמוד על שלו, ועוד.

    על סמך המיפוי, ניתן לבחור כלים מתאימים לחיזוק הדימוי העצמי. ילד שמאמין בעצמו ישדר ביטחון, יתקרב לאחרים, ייזום פעילויות משותפות וגם ייהנה מהן מאוד.

    תרגול מיומנויות חברתיות

    פעולה נוספת שהורים יכולים לבצע עבור ילדים שמתמודדים עם קשיים חברתיים היא תרגול מיומנויות חברתיות. הכישורים האלה נרכשים תוך כדי אינטראקציות מיטיבות עם אחרים. במקרה של בעיות חברתיות אצל ילדים סביר להניח שהם לא זכו להזדמנות לפתח מיומנויות חיוניות.

    במקרה כזה, התפקיד של ההורים הוא להשלים עבור ילדיהם את הפער. לעזור להם לתרגל שיתוף פעולה, ציות לכללי משחק מקובלים, זיהוי רגשות (גם עצמיים וגם של אחרים), הבעת רגשות (כולל שליליים) באופן יעיל וללא תוקפנות, אסרטיביות, גמישות, התמודדות עם מצבים שונים בלי לברוח ובעיקר קשב אמיתי (כולל לתקשורת לא מילולית).

    כל ילד יכול לפרוש כנפיים, ואנחנו כאן כדי לעזור לו לעוף

    אני מאמינה בכוח האנושי להתגבר על מכשולים וקשיים ולהתפתח. אני מאמינה שכל ילד יכול לפרוש כנפיים. אני מאמינה שכל הורה רוצה וגם מסוגל לעזור כשיש בעיות חברתיות אצל ילדים.

    זו תמצית הגישה האדלריאנית, שפותחה לפני כ-100 שנים והיום כולם מבינים עד כמה היא חכמה ומדויקת. אני מוסמכת מכון אדלר ומלווה הורים כבר יותר מ-20 שנה על-פי העקרונות הנ"ל. הגישה הזו הוכיחה את עצמה עם המון משפחות, והיא תשנה את החיים גם של הילד או הילדה שלכם.

    המשפט שאני נוהגת לומר להורים בתחילת התהליך הוא "אם אינך יודע לאן אתה שט, שום רוח לא תביא אותך לשם". התפקיד שלי הוא לסמן את הכיוון הנכון, וכך להוביל אתכם ההורים למקום שבו תפתרו את הבעיות החברתיות של ילדיכם – כדי שיזכו להזדמנות להתפתח באופן מיטבי וליהנות מכל יום.

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.
      דילוג לתוכן