מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    Israel win

    בעיות אכילה אצל ילדים

    אוכל הוא הרבה יותר מרק צורך פיזי. אוכל הוא גם שפה רגשית, ביטוי לאהבה, קרבה, שליטה, תקשורת וביטחון.

    מומלץ לשלב את הילד בהכנת הארוחה,לבחור יחד תפריט להתחשב ברצון שלו. זה מוריד את הצורך לשלוט ונותן את התחושה שמתחשבים בדעתו וברצון שלו.

    ולכן, בעיות אכילה אצל ילדים מחייבות התבוננות מעמיקה והתייחסות מקיפה. הורים רבים מתמודדים עם מגוון רחב של בעיות סביב אוכל: ילד שאוכל מעט, ילדה בררנית מאוד, ילדים שמסרבים לאכול, התעקשות על ממתקים, דרישה למזון "לבן" בלבד. לצד הבעיה התזונתית והדאגה מפני פגיעה בהתפתחות הילד עקב חוסרים תזונתיים, נוצרות בדרך כלל אצל ההורים תחושות שליליות כמו תסכול, אכזבה וכישלון.

    התחושות האלה טבעיות ומובנות, אבל חשוב להימנע מלהפוך את שולחן האוכל לזירת מאבק. במקום זאת אני ממליצה לקרוא את המידע שהכנתי עבורכם כאן בעמוד, וליישם את ההמלצות הרלוונטיות. אפשר לעזור לילדים עם בעיות אכילה גם בלי מלחמה, באמצעות מספר צעדים פשוטים שתוכלו ליישם באופן מיידי.

    למה ילדים עושים "בעיות" באוכל?

    שליטה – לילדים באופן טבעי יש מעט שליטה אמיתית בחייהם. אוכל הוא אחד הדברים היחידים שבהם יש להם שליטה מלאה (מפני שבסופו של דבר רק הילד מחליט אם להכניס מאכל ספציפי לפה בנקודת זמן מסוימת, או לא).

    קושי רגשי – עצב ומתח עשויים להשפיע על האכילה בכל גיל, כולל כמובן אצל הילדים. גם עייפות עשויה לגרום לילד לאכול פחות (או דווקא יותר).

    גירויים חיצוניים – הסחות דעת כמו מסכים, צעצועים או רעש מקשות על הילד להתרכז באכילה.

    דפוסים משפחתיים – כשסביב שולחן האוכל מורגש מתח, או ישנו לחץ, או מתרחשת דרמה, הילדים מושפעים מכך והאכילה נפגעת.

    קושי בוויסות חושי – ילדים עם רגישויות שונות, למשל למרקמים מסוימים, יירתעו משורה ארוכה של מאכלים. במקרים רבים ההורים כלל לא מודעים לאותו קושי בוויסות החושי, ומאמינים שהילד עושה דווקא. כדאי לדעת שזוהי בעיה אמיתית, בדיוק כפי שילד או ילדה עשויים להימנע מסוגי לבוש שונים בגלל מגע לא נעים בעור.

    מה לא כדאי לעשות כשיש בעיות אכילה אצל ילדים?

    בעיות אכילה אצל ילדים מפעילות טריגרים שונים אצל ההורים. באופן טבעי יש רצון לפעול לשינוי המצב, אבל כשהורים מגיעים אליי כדי להתייעץ איך לפתור את הבעיה, אני קודם כל מדגישה שלושה דברים שחשוב לא לעשות.

    הדבר הראשון הוא לא להכריח. כשמכריחים ילד או ילדה לאכול נגרמת פגיעה קשה באמון ובקשר איתם.

    הדבר השני הוא לא לשחד. אמירות כמו "אם תאכל, תקבל קינוח" הופכות את האוכל לעונש ואת הקינוח לפרס.

    הדבר השלישי הוא לא להתייאש. שינוי הרגלים מחייב סבלנות, ואני יכולה להבטיח לכם מהניסיון שלי שהתנהלות נכונה מובילה לתוצאות הרצויות.

    תכנון הארוחות והפיכתן לחוויה נעימה

    אחרי שהדגשתי מה לא רצוי לעשות, יש כמובן גם המלצות חיוביות. הבסיס להתמודדות עם בעיות אכילה אצל ילדים הוא הפיכת הארוחות לחוויה חיובית ונעימה.

    לכן, חשוב לשבת יחד עם הילדים לארוחות משותפות. הארוחה צריכה לקבל את הכבוד המגיע לה ולהתקיים סביב שולחן האוכל ולא מול הטלוויזיה. כשמתיישבים לאכול, הסמארטפונים ושאר המסכים מחוץ לתמונה (כולל אלה של ההורים). כמו כן רצוי להקפיד על אווירה נינוחה לאורך כל הארוחה, גם אם הילד או הילדה לא אוכלים כפי שרציתם שיאכלו. סבלנות היא כאמור מפתח הכרחי להצלחת התהליך.

    בנוסף רצוי ליצור זמנים קבועים לארוחות. תכנון של 3 ארוחות עיקריות ושתי ארוחות ביניים מסייע לפתח תיאבון, ולעומת זאת ילד שמנשנש כל היום פשוט מגיע לא רעב לארוחות עצמן (גם אם זה "רק משהו קטן", אבל כל חצי שעה).

    להעניק לילד מקסימום בחירה ותחושת ביטחון

    אחד הגורמים הנפוצים להיווצרות בעיות אכילה אצל ילדים הוא כאמור הצורך שלהם בשליטה. כשמעניקים לילד חופש בחירה מרבי, הוא מרגיש שהוא שולט בסיטואציה כך שמדובר בתמריץ משמעותי לשתף פעולה. הבחירה צריכה להיות באופן טבעי בין אפשרויות דומות ומזינות, למשל בין שני סוגי ירקות.

    דגש נוסף הוא להפגין ביטחון. גם אם הילד אוכל מעט, אסור ללחוץ עליו. אין טעם לספור ביסים ובוודאי שלא לאיים או לשדר לחץ. כל הפעולות השליליות רק מרחיקות את הילד מהאכילה. לעומת זאת כשההורים מתנהלים ברוגע ובביטחון, גם הילד מרגיש בטוח יותר להרחיב את מנעד האפשרויות של האוכל.

    תשומת לב גם לנושא הרגשי

    בכל הדרכת הורים שמבקשים עזרה בהתמודדות עם בעיות אכילה אצל ילד או ילדה, אני מקדישה תשומת לב גם להיבט הרגשי של התופעה. בין השאר אני מבררת עם ההורים האם יש מאבקי כוח בבית, האם אוכל הפך לזירת שליטה, האם יש מתחים מסוגים שונים ועוד. יש לא מעט מקרים שבהם הבסיס לפתרון הוא צמצום הצורך "לשלוט" בילד ויצירת שיח רגוע יותר בבית.

    כמו כן חשוב לקחת בחשבון שילד שמרגיש שלא מבינים אותו עלול להשתמש באוכל על-מנת לבטא את המצוקה. חשוב לזהות רגשות כמו עצב, קנאה או תחושת דחייה, ולהתייחס אליהם ישירות, בלי לקשור אותם לאוכל.

    מתי חשוב במיוחד לפנות לייעוץ מקצועי?

    בעיות אכילה אצל ילדים עלולות להוביל למשקל נמוך מאוד, או לגדילה לא מספקת ביחס לגיל. במצב כזה מומלץ במיוחד לפנות לייעוץ מקצועי אצל ילדים צעירים. גם כשאפשר לזהות חרדות סביב אוכל, כולל בחילות או הקאות, מתעצמת החשיבות של העזרה המקצועית. הימנעות חמורה מאוכל מהווה אף היא נורת אזהרה משמעותית, וכך גם מאבקים יומיומיים קשים בכל ארוחה ופגיעה במרקם המשפחתי.

    אוכל הוא שפה רגשית. ילדים לומדים לאכול מתוך ביטחון ואמון, וכשיש גבולות ברורים וקשר חם וקרוב. כשניגשים להתמודדות עם בעיות אכילה מתוך הבנת הכלל הזה, ולא מתוך מאבק, קל יותר ליצור את המציאות המבוקשת.

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.
      דילוג לתוכן