חוסן נפשי אצל ילדים

חוסן נפשי הוא יכולת חיונית בכל שלבי החיים, וגם הילדים כמובן זקוקים לכך. בלי חוסן כזה, הילד עלול ליפול מכל כישלון, להילחץ לפני מבחנים, לחשוש מאינטראקציות חברתיות וגם לסגל הרגלים של הימנעות. להורים יש חלק מרכזי בבניית חוסן נפשי אצל ילדיהם. בהתאם, נדרשת מודעות להתנהלות ההורית. כאן בעמוד תמצאו מידע שיעזור לכם להבין טוב יותר איך אתם משפיעים על החוסן של הילדים ומה כדאי לעשות.

מהו חוסן נפשי אצל ילדים?

קודם כל כדאי להבין מהו בעצם אותו חוסן נפשי שנרצה להעניק לילדים שלנו: זוהי היכולת להתמודד עם אתגרים, משברים ולחצים – ולצמוח מתוכם.

החיים לא תמיד קלים. אצל כל אחד ואחת, בכל גיל, עלול להופיע כאב. אין לנו שום דרך למנוע קושי או כאב, אבל אנחנו כן יכולים לשמור על איזון פנימי ועל עצמנו גם במצבים כאלה.

החוסן הנפשי כולל ערך עצמי חיובי ויציב, גמישות מחשבתית, אמונה ביכולת שלנו להתמודד עם כל תרחיש, תמיכה חברתית ותחושת שליטה בחיים גם כשהגלים סוערים. חשוב לי להדגיש שזוהי לא תכונה קבועה, גם אם יש נטייה מולדת לאופטימיות או ליציבות רגשית. זוהי מיומנות שנבנית לאורך החיים, וחשוב להתחיל בבנייה כבר בגיל צעיר.

איך מטפחים חוסן נפשי אצל הילדים שלנו?

חוסן נפשי אצל ילדים (וגם מבוגרים) נבנה דרך התנסויות, ובפרט התמודדות עם מצבים מורכבים. עיבוד נכון של רגשות תורם רבות לחוסן, וכך גם למידה יעילה מכישלונות. קשרים תומכים עוזרים מאוד, ובנוסף אני ממליצה לאמץ הרגלים בריאים: שינה מספקת, פעילות גופנית, חשיבה חיובית ו-ויסות רגשי.

עבור ילדים, ההורים הם באופן טבעי דמות מרכזית בתהליך הבנייה. לכן, אני מאמינה שכל הורה צריך לדעת איך לעזור לכל ילד או ילדה לפתח את אותו חוסן חיוני, כבר מגיל צעיר מאוד.

הגישות השונות בגידול ילדים והשפעתן על החוסן הנפשי שלהם:

פינוק

"כשהילד יגדל יהיה לו קשה. לפחות עכשיו נדאג שיהיה מאושר ונטול כאב". ילד כזה מוצב על-ידי הוריו במרכז והם נותנים לו את ההרגשה שהכל נוצר למענו.

חסות יתר

"העולם הוא מקום מסוכן ואנחנו חייבים להגן על הילדים". במשפחות כאלה ההורים עושים הכל בשביל הילדים ובמקרים רבים במקומם.

ציפיות גבוהות

"אתה יכול לעשות הכל, אתה הכי טוב". גישה זו נובעת מכך שההורה רואה בילד מעין "כרטיס ביקור", והצלחת הילד היא הצלחתו. לכן, הילדים חייבים להצליח, לאו דווקא בהתאם לרצון שלהם. אגב, גם שימוש מוגזם ב"אלוף", "מלך" וכו' עלול ליצור רף גבוה יתר על המידה, כזה שיגרום לילד להימנע מפעילויות שונות בגלל הפחד שלא יגיע לרף הזה.

ביקורת

"כשתגדל תבין, עכשיו תקשיב לי". נקודת המוצא היא שהילד לא יודע, לא מבין, ועל-מנת למנוע טעויות תפקידו של ההורה הוא להגיד לו מה לעשות בכל מצב.

יש כמובן הבדלים עצומים בין הגישות, אבל גם מכנה משותף: אף אחד מהן לא בונה חוסן נפשי אצל ילדים. למעשה, הן מוגדרות כדרכי חינוך מעכבות.

איך להימנע מדרכי חינוך מעכבות?

כאמא צעירה, לא היה לי קל. אהבתי מאוד את הילדים וגם את ההורות, אבל במקביל חוויתי קונפליקטים רבים. התחלתי ללמוד את התחום, תחילה דרך ספרים ולאחר מכן באופן מקצועי (לימודי הורות במכון אדלר) – והבנתי שלא נכון לגדל ילדים רק על סמך אינטואיציות או על סמך הדרך שבה גידלו אותנו (לא חיקוי ולא על דרך השלילה. לדוגמה הורים שפינקו אותם יכולים גם הם לפנק מאוד את הילדים או דווקא להפך, לבחור בגישה קשוחה מדי וביקורתית מאוד).

הדרך הנכונה לגדל ילדים כך שיהיה להם חוסן נפשי מיטבי היא קודם כל לתת לכל ילד וילדה להרגיש אהובים, מוגנים ומובנים. כשילד יודע שאוהבים אותו בכל מצב, שמבינים אותו בכל רגע ובהתאם שהוא מוגן לחלוטין – נוצר באופן אוטומטי בסיס איתן לחוסן הדרוש.

לתת מקום לקושי

כשאני מלווה הורים ועולה סוגיית החוסן הנפשי של ילדיהם, אני מדגישה שוב ושוב כמה חשוב לא "לרפד" עבורם את הדרך. חשוב מאוד להשאיר מקום לקושי, ולתת לילדים להתמודד עם משוכות שונות. אפשר, וכדאי, לעזור להם אבל לא להחליף אותם. ללמד את הילד או הילדה שגם כשלא מצליח אפשר תמיד לנסות פעם נוספת. לשדר מסר ברור: "בחיים לפעמים לא מצליחים, וזה בסדר. אני איתך, יש לך את מה שצריך כדי להתמודד".

איך הורים יכולים לפתח חוסן נפשי אצל ילדים?

אחרי שפירטתי מהן דרכי החינוך המעכבות שכדאי כמובן להימנע מהן, הנה כמה טיפים לחינוך הילדים בדרך שתפתח את החוסן הנפשי:

• הרבה עידוד – לאו דווקא על הצלחות אלא גם על עצם הניסיון והרצון. גם על דברים "קטנים" חשוב להחמיא לילד או לילדה.
• מינימום ביקורת – במקום להתמקד במה שלא היה טוב, רצוי לתת משוב על מה שכן היה בסדר.
• לעזור לילדים לראות את הכוחות שטמונים בהם – "כל הכבוד שעזרת לאחותך לסדר את החדר. אתה תמיד מוכן לעזור לאחרים וזו תכונה מצוינת".
• גבולות ברורים – בניגוד למחשבה של רבים, גבולות לא בולמים ילדים אלא להפך: הם עוזרים להם ללמוד לדחות סיפוקים, לעמוד בלוחות זמנים, ובעיקר מייצרים תחושת סדר ויציבות.
• מתן דוגמה להתנהלות גמישה – "נכון שאמרנו שנלך לים, אבל יש רוח ממש חזקה והים סוער. היום נבלה בבית, ולים נלך מחר". כשהורים מתנהלים בזרימה ומתאימים את עצמם לנסיבות משתנות, הילדים לומדים מהם איך להתמודד עם בלת"מים.
• לראות את הילד או הילדה ולוודא שהם מודעים לכך – "אני גאה בך שאפשרת לי לנוח. זה לא מובן מאליו".
• אהבה ללא תנאי – גם כשהילדים מצליחים ובמיוחד כשהם נכשלים. זו בעצם הפעולה החשובה ביותר: להראות לילד או לילדה כמה הם אהובים, בדרכים שונות ובכל רגע נתון.

רוצה לעזור לילדים שלך לפתח חוסן רגשי שילווה אותם כל החיים?

המסע הזה מתחיל בך – בהבנה, בגישה, ובאהבה ללא תנאי. אני מזמינה אותך לפגישה אישית שבה נבחן יחד את הדינמיקה המשפחתית, נזהה את מקומות ההשפעה שלך כהורה, ונתחיל לבנות בסיס רגשי יציב לילדים שלך. אפשר גם אחרת – הורות נעימה, מחזקת ומקרבת שמובילה לשקט בבית ולחיים משפחתיים מלאים בטוב.
מוזמנים להשאיר פרטים כאן באתר ולהתחיל את הדרך.