מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    Israel win

    רגישות יתר אצל ילדים

    רגישות היא תכונה מצוינת. רגישות יתר מייצרת מורכבות, אבל חשוב לי להדגיש מיד שזו לא "בעיה" אלא תכונה, חלק מהאופי של הילד או הילדה. באופן טבעי ילדים בעלי רגישות יתר זקוקים לעזרה על-מנת להתמודד עם המציאות, ולהתאמות שונות. אם גם אתם מתמודדים עם המשימה הזו, שעשויה להיות מאתגרת, המידע כאן בעמוד יסייע לכם להתנהל באופן מיטבי, ולספק לילד שלכם את כל מה שהוא צריך כדי לא לחוות קשיים מיותרים.

    מה זה רגישות יתר אצל ילדים?

    ילדים עם רגישות יתר הם ילדים שמגיבים בעוצמה גבוהה יותר לגירויים מסוגים שונים בהשוואה לבני גילם.

    התגובה העוצמתית יכולה להיות לגירויים חיצוניים כמו רעש, מגע, אור, טעמים וריחות, ויכולה להיות גם לגירויים רגשיים: מילים, טון דיבור, מבטים, שינוי שגרה ועוד.

    רגישות יתר אצל ילדים היא כאמור תכונת אופי או חלק מפרופיל חושי-רגשי. לעיתים נדרשות התאמות כדי שהילד או הילדה ירגישו בנוח ויוכלו לתפקד באופן מיטבי בסיטואציות שונות.

    איך מזהים רגישות יתר אצל ילד?

    תשומת לב הורית מאפשרת לזהות תגובות בעוצמה גבוהה לגירויים שילדים אחרים הרבה פחות מתרגשים מהם. באופן דומה אפשר להבחין בניסיון של ילד או ילדה להימנע מסיטואציות שבני גילם עוברים בקלות.

    הסימנים הנפוצים לרגישות חושית (Sensory Sensitivity)

    • כיסוי אוזניים כשיש רעש – בגלל צעקות, במהלך חגיגת יום הולדת, כששואב האבק מופעל וכו'.
    • תלונות על בגדים – הגרביים לוחצות, התוויות מפריעות, המכנסיים "מגרדים".
    • רתיעה ממאכלים מסוימים – בגלל המרקם שלהם או כי יש להם ריח חזק.
    • קושי עם גירויים בולטים – אור חזק, מגע פתאומי.

    הסימנים הנפוצים לרגישות רגשית (Emotional Sensitivity)

    • כשהילד נפגע בקלות – בין אם ממילים ובין אם מהבעות פנים.
    • כשהילד מתקשה להכיל שינויים בשגרה – גן חדש, יציאה לטיול, מעבר דירה.
    • כשהילד מגיב בעוצמה לביקורת – כולל ביקורות שנאמרות בעדינות וברגישות.
    • כשהילד "סופג" רגשות של אחרים – לדוגמה, כועס כשיש מתח, עצוב כשמישהו אחר בוכה ועוד. הסיבה לכך היא שילדים בעלי רגישות יתר מתאפיינים גם באמפתיה גבוהה, ואפשר לזהות אצלם כבר מגיל צעיר חוש צדק מפותח.

    איך מבדילים בין רגישות יתר לבין פינוק?

    אחד האתגרים ההוריים העיקריים במקרים של רגישות יתר אצל ילדים הוא הצורך להבחין בין התכונה הזו לבין פינוק. אני תמיד ממליצה להורים להתמקד במקור לתגובה: רגישות יתר היא תגובה אותנטית, בלתי נשלטת, לגירוי שמציף את הילד. פינוק, לעומת זאת, הוא תגובה שנועדה להשיג תשומת לב או היענות לרצון כלשהו של הילד או הילדה.

    הבחנה נוספת היא הנסיבות שבהן מופיעה התגובה: אצל ילדים עם רגישות יתר תגובה עוצמתית עשויה להופיע גם כשאין רווח ברור, והיא מתאפיינת בעקביות. כלומר, במצבים דומים התגובה תהיה דומה. לעומת זאת כשמקור התגובה הוא פינוק, תגובות מהסוג הזה מופיעות בעיקר כשיש לילד רווח מיידי – ממתק, משחק, ויתור של ההורים על דרישה מסוימת.

    עוד דרך לוודא שמדובר ברגישות יתר ולא בפינוק היא לבחון את דפוס התגובות: רגישות יתר מלווה בדרך כלל בסימנים פיזיים כמו הצטמררות, כיסוי אוזניים ובכי אמיתי. במקרים של פינוק לרוב אין סימני מצוקה פיזיים, אלא יותר "דרמה" מכוונת.

    איך מתמודדים עם רגישות יתר אצל ילדים?

    הכרה בכך שרגישות היתר היא לא בעיה אלא חלק בלתי נפרד מהאופי של הילד או הילדה היא הצעד הראשון בדרך להתמודדות מיטבית. חשוב מאוד לא לומר "זה שטויות" כשילד מתלונן על תווית של חולצה או על ריח של מנה שמונחת על השולחן. ברור לי שלסביבה לא תמיד פשוט להתמודד עם הסערות הרגשיות שהילדים חווים, אבל התייחסות מזלזלת עלולה להחמיר את המצב (מפני שהילד או הילדה ירגישו שהם מאכזבים את ההורים, או מכעיסים אותם, ובנוסף עלולים לחוש דחויים).

    חשוב לזכור שהילד לא בחר להיוולד עם רגישות יתר, ולהיות אמפתיים. כשאומרים לילד "ברור לי שקשה לך", הוא מבין שהוא לא נדרש להתמודד לבד עם המציאות (הלא פשוטה מבחינתו), ויהיה לו קל יותר להשתמש במשאבים שונים כדי ליצור סביבה נוחה עבורו.

    שיח פתוח שיעזור לילד להבין מה מפעיל אותו

    המלצה נוספת שלי להורים לילדים עם רגישות יתר היא לדבר איתם על הנושא. שיח פתוח, בגובה העיניים ובשפה שמתאימה לגיל הילד או הילדה, יעזור להם להבין מדוע הם מגיבים כפי שהם מגיבים לגירויים שונים. חשוב להדגיש שזו לא בעיה אלא תכונה, כמו כל תכונה אחרת, ושיש גם יתרונות בלהיות אדם עם רגישות גבוהה. רצוי גם לעודד את הילדים לשתף בתחושות וברגשות שלהם. בחלק גדול מהמקרים רגישות היתר מגיעה עם מופנמות, אבל ילד שמרגיש שההורים שלו קשובים אליו ולא שיפוטיים ייפתח אליהם.

    עוד דגש חשוב הוא שיח פתוח גם עם הצוות החינוכי: צוות מודע למצב הוא צוות שיפעל כדי להקל על הילד או הילדה ולמנוע מהם חשיפה להצפה חושית או רגשית.

    חשיפה מבוקרת וכלים להרגעה עצמית

    חשיפה מבוקרת לגירויים שגורמים לילד או לילדה לתגובה עזה עשויה אף היא לשנות את מציאות החיים שלהם (ושל המשפחה כולה). החשיפה חייבת להיות הדרגתית מאוד כדי לאפשר לילד להכיל את האירוע, וכך להתרגל אל אותו גירוי שעלול להציף אותו.

    כשאני מלווה הורים שמתמודדים עם רגישות יתר אצל ילדים, אני מעניקה להם גם כלים להרגעה עצמית. כשההורה מלמד את הילד איך להירגע, ומתרגל איתו טכניקות כמו נשימות, מציאת פינה שקטה ומשחקים חושיים שמשרים שלווה, הילד יכול לצלוח גם מצבים שבהם יש גירוי בעייתי עבורו (חושי או רגשי).

    לעזור לילדים לפרוח בזכות הרגישות הרבה

    רגישות יתר אצל ילדים זו תכונה. היא מאתגרת, אבל היא גם מתנה. רגישות יתר מגיעה עם יכולות אמפתיה גבוהות, סקרנות, קשב לזולת, רצון עז להצליח ובדרך כלל גם אינטליגנציה גבוהה. בהתאם ילדים עם רגישות יתר יכולים להפוך לתלמידים מצטיינים, חברים טובים, בני זוג רגישים ומכבדים, עובדים מצליחים ואהובים, ובאופן כללי ליהנות מחיים טובים מאוד.

    עם סביבה מותאמת, תשומת לב הורית והכוונה נכונה, הילדים האלה יכולים לפרוח. לכן, מומלץ לכל הורה לילד רגיש מאוד לקבל עזרה בעזרת הדרכה הורית, ולעזור לילד ליצור לעצמו מציאות נוחה שמבטיחה צמיחה.

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.
      דילוג לתוכן