חברות אצל ילדים

פגשתי בקליניקה זוג הורים מודאגים. הילדה בת קרוב לשלש, מתנהגת בצורה מוזרה, הם מסבירים. למידע נוסף על הדרכת הורים לחצו כאן

בזמן האחרון, במשחק עם ילד  בן שלש,  בן של חברים, היא אינה משתפת פעולה. מתייחסת אליו

לא יפה. אינה מסכימה לחלוק איתו משחקים. גם לא את הכיבוד.

מה שמפתיע טוענת האם, שעד כה היא התייחסה אליו יפה ואהבה לשחק איתו. "אתמול הם היו

חברים, היום היא מתעללת בו.."

לאם קושי כפול. מחד מודאגת מהתנהגות לא נאותה של הבת שלה.

"אנחנו כ"כ משקיעים בנימוסים. אני מלמדת אותה לחלוק. איך זה שהיא מתנהגת כך? "

ובנוסף, מדובר  בילד של חברה טובה. "איזו פדיחה". "לא נעים לי מחברה שלי" .

מוכר גם לכם?

שני נושאים עולים במקביל:

הראשון: האם ההורים יודעים מה זה חברות בגיל שלוש? מה האפיונים שלה? ולא רק שלה.

כדאי להבין שלבים בהתפתחות חברות עד להבשלתה.

השני: למה זה מדאיג כ"כ? האם יש פה חשש שהילד  שלי לא יודע ליצור קשרים

חברתיים ויישאר לבד? לא ירצו לשחק איתו? הוא יהיה כמוני? כמו אבא שלו?

האם החברה שלי תחשוב שהילדה שלי לא מחונכת?

מה זה אומר עלי כהורה?

מה אנחנו יודעים על האינטראקציה בין הילדים?

אז מה אנחנו יודעים על חיברות בגיל שלש?

לא נולדים חברים. יש צורך בחברות, כל אחד רוצה להרגיש חלק להשתלב ולהרגיש שייך.

אך  ילדים עוברים דרך עד שהם לומדים להיות חברים.

חברות בין שני פעוטות בגנון ובין שני תלמידי חטיבה אינה זהה.

בשני המקרים הילדים נהנים יחדיו ואולי מחבבים זה את זה, אבל הילדים הבוגרים חושבים

במונחים מורכבים יותר על החברות מאשר הקטנים. יש סדר אירועים בהתפתחות מערכות

היחסים החברתיות. בדיוק כשם שילדים זוחלים לפני שהם הולכים.

בתחילת חייהם בחודשים ראשונים ילדים משחקים זה עי זה. לא ביחד.

ילדים בגילאים שונים חושבים באופן שונה בתחום החברתי. ככל שהם מתבגרים הם מסוגלים להבין

טוב יותר את נקודת המבט החברתית של השני. יכולת זאת מוסיפה עומק ומשמעות לחברות.

איך מגדירים  כישורים חברתיים?

היכולת להסתדר עם אחרים ולשמר מערכות יחסים מספקות לאורך זמן.

בגיל 6 חודשים תינוקות מגלים התרגשות וסקרנות מכוונת כאשר הם רואים תינוק אחר בגילם. הם

מחייכים אליו מנסים לזכות בתשומת לב ממנו. בגיל מאוחר יותר הם ינסו להגיע אליו. להתקרב.

ההתייחסות אל התינוק תהיה כאל חפץ או משחק.

בגיל שנה עד שנה וחצי  הם מגלים העדפה אל פעוטות מסוימים. יש להם יכולת ראשונית להבין את

האחר.

בגיל שנתיים עד שלוש פעוטות יכולים לגלות חביבות כלפי תינוקות. לשמור עליהם. לגלות אמפתיה

לבכי או לקושי, להגיש לו צעצוע, לנחם אותם.. זה מעיד על כך שהם לא מרוכזים בעצמם ובצרכים

שלהם.

על חברויות בגילאים השונים כתב הפסיכולוג ד"ר רוברט סלמון ואני מביאה תקציר של השברים:

חברות בשלב 0:

ילדים בגיל  3-6

הם "שותפים לרגע " או "אני מחליט". (פסיכולוג ד"ר רוברט סלמן).

בגיל זה ילדים רואים חברים כשותפים לרגע לצורך משחק, ומטרת החברות היא לכייף ביחד.

החברים בד"כ הם ילדים הנמצאים בסביבתם. שכנים, בני משפחה, ילדים של חברים של ההורים.

בשלב זה הילדים מתקשים לראות זווית ראייה של האחר. הם בטוחים שהילדים האחרים חושבים

בדיוק באותה דרך בה הם חושבים. כך שהם מאד מתוסכלים כאשר הם מגלים שלילד האחר רצון

או דעה שונה משלהם.

ילדים בשלב זה אוהבים חברים ויש להם העדפות ברורות לילדים מסוימים על פני חברים אחרים,

אבל הם לא מצטיינים בשמירת חברות אמינה.

הם יכולים לומר לחבר שלהם: היום אתה לא חבר שלי, אם הם מעדיפים לעשות משהו שונה ממה

שאותו חבר מעדיף. למרות השונות הזאת מיום ליום ברמת החברות, יש גם בגילאים האלה קביעות

חברתית מסוימת שיכולה להתקיים בין 4 – 6 חודשים.

חברות בשלב 1:

ילדים בגיל 5-9

המחשבה העיקרית הינה : "מה יוצא לי מזה"? שיתוף חד סטרי.

בשלב הזה הילדים מבינים שהחברות שלהם קשורה במשהו רחב יותר מפעילות המשחק. אך הם

עדין חושבים באופן מעשי. הם בודקים את החבר כאותו ילד שעשה עבורם דברים טובים.. עוזר להם

עם שעורי הבית, מביא להם ממתקים, משלב אותם במשחק..

המחשבה מה החבר עושה בשבילי היא המרכזית. הם לא חושבים על התרומה שלהם לחבר.

חברות מאד חשובה להם והם מוכנים לשלם מחיר ולהתפשר על חבר פחות חביב.

כמו כן משלבים התניות לחברות. אני אהיה חבר שלך, אם תעשה עבורי כך וכך.

חברות בשלב 2:

ילדים בגיל  6-12

"לשחק לפי הכללים". שיתוף דו סטרי

זהו שלב בו הילד יכול לראות את נקודת המבט של ילד אחר.

וגם עוסקים בהגינות והדדיות.

למשל: אם אני עשיתי עבורך משהו נחמד, אתה חייב לי בהזדמנות ראשונה. ואם זה לא קורה

מסתיימת החברות. הילדים ביקורתיים מאד ושיפוטיים מאד. גם כלפי עצמם וגם כלפי חברים. בשלב

הזה הילדים מתעסקים בחבורות. מי שייך לחבורה ומי לא. יש חוקים מחמירים לחבורות האלה .

בד"כ החבורות לא שורדות זמן רב ומתפרקות ומתחלפות.

חברות בשלב 3:

ילדים בגיל 8-15

"אכפתיות ושיתןף". חברות בה נוצרים יחסים אינטימיים.

עוזרים אחד לשני לפתור בעיות. חולקים  סודות. משתפים ברגשות.

יודעים להתפשר

לעשות מחוות

מבלים יחד, עושים דברים יחד. בעיקר בחברות בין  שתי בנות. הפרת "חוזה" נחשבת לבגידה עד כדי

פרידה. למשל  אם אחת הבנות תבלה זמן רב יותר עם חברה אחרת. בגדר רכושנות.

חברות שלב 4

מאפיינת ילדים נערים ונערות מגיל 12.

"באש ובמים". החברות הבשלה.

הרבה קרבה רגשית. מעריכים את השוני ביניהם. פחות רכושניים כלפי החברים. יחסי אמון ותמיכה. שמירה על קרבה לאורך זמן.

אפיונים של מערכות חברות ובהמשך זוגיות בריאה.

יש החולקים על שלבי החברות הנ"ל ,

אך התרומה העיקרית היא הראייה של הבשלה הדרגתית ופיתוח תובנות בכישורים חברתיים . דבר זה מהווה תשתית לעזרה טיפולית בילדים המתקשים בחיברות.

כשמבינים שחלק מהקושי נעוץ בחוסר בשלות  והבנה חברתית ולא בקושי אישיותי ראשוני.

ולמה הורים מודאגים כ"כ?

הורים רוצים ילדים מאושרים, ומוצלחים מבחינה חברתית. הצלחה חברתית מקנה לילדים בטחון,

דמוי טוב, פניות לחיים, להתקדמות, אושר.

לפעמים יש השלכות מעצמנו, על איך אנחנו היינו כילדים. היו לנו חברים? היינו מקובלים? ידענו

להשתלב בקבוצה?

קיים הפחד מה יגידו עלינו כהורים?

ומה יגידו על הילד?

והאם שני אלה גם יחד ירחיקו חברים מהילד שלנו?

דרך המפגשים החברתיים הילד רוכש

מיומנויות חברתיות. מפתח אמפתיה ותקשורת עם חברים. לכן חשוב לזמן מפגשים כאלה.

מה כדאי לקחת בחשבון כמה דברים:

1. בגילאים הרכים , אנחנו ההורים שמשדכים לילד שלנו חבר. בד"כ ילד של חברים שלנו.

אתם ההורים החברים הכי טובים, זה לא מובן מאליו שגם כך יהיו

הילדים. אם משהו לא מסתדר, תעשו הפרדה. תנסו לברר עם הילדים את מי ירצו לפגוש.

זה נכון גם להמשך. הילדים בוחרים את החברים שלהם, ואנחנו נמצאים שם כדי לכבד ולסמוך שהם

יודעים מה טוב להם. אנחנו שם עם יד על הדופק אבל לא מעבר לזה.

2. אם הילדים אינם מסתדרים, מכל מיני סיבות שחלקן הבהרתי כאן, אל תראו בזה

פדיחה. לילדים יש עניינים משלהם. לא תמיד ידוע לנו מה גרם להתנהגות כזאת או

אחרת. מתוך המצבים השונים הם לומדים לפתח חברות.

אפשר לסיים את המשחק ולומר היה כיף. תודה שבאתם.  אולי מחר יתאים יותר.

ובמקום לפרוץ בהטפות מוסר, נסו לעודד את הילד על מה שהיה טוב.

הילד שלכם מפתח כישורים חברתיים בהתאם לגילו .

3. יכולת חברתית טובה משקפת את המסוגלות להתגמש ולהתאים עצמו למצבים משתנים.

למדו את הילדים גמישות, זרימה, שינויים.. בדוגמה אישית ובמצבים מזדמנים .

קצת על יכולות לפתח כישורים חברתיים או למה  כדאי לשים לב?

היכולת לפתח כישורים חברתיים   מאופיינת מ 3 תהליכים עיקריים: גם צעירים וגם בוגרים

משתמשים בה כדי ליצור קשרים חברתיים.

• התבוננות: יכולת קליטת רמזים חברתיים .בסיטואציות חברתיות.

התבוננות באחרים מאפשרת הבנת הסיטואציה וכיצד לנהוג בה.

האם אנחנו במצב חברתי רשמי או בלתי רשמי

האם אלה חברים או אנשים זרים

ילד שיודע להתבונן באחרים יוכל להבין איך לנהוג. הוא יראה מה אחרים עושים ויבין כיצד לנהוג

באותו מצב.

זאת יכולת לקרוא את הסימנים.

אם צריך להפגין רצינות ואיפוק למשל.  והילד עושה זאת הוא קולט סימנים. אם ילד נכנס לחדר שקט

בו כולם לוחשים, והוא צוחק וצועק בקול רם, נרה שלא קרא את המפה.

• חשיבה: היכולת לפרש התנהגויות של ילדים אחרים, כדי להבין מדוע הם פועלים כך.

משמעות החשיבה בהקשר החברתי, היא היכולת לצפות מראש את התגובה של הילד

האחר ולדעת להשפיע עליו באופן חיובי. ילד בעלי קשיים חברתיים, מפרשים לא נכון את הכוונות

של חבריהם.

• עשייה: יצירת קשרים חברתיים עם חברים באופן חיובי. ילדים רבים יודעים מה צריך

לעשות אבל לא מצליחים לבצע. איך להצטרף למשחק שהם רוצים לקחת בו חלק? חלק

קופאים חלק אימפולסיביים. בשני המקרים רוב הסיכויים שלא יצליחו להתחבר.

כשנתקלים בקושי הזה, מומלץ להיוועץ באנשי מקצוע ולמצוא את הדרך לעזור לילדים לרכוש את

התובנות הנדרשות על מנת שיהיו חלק מהחברה ורצויים בה.