דימוי גוף אצל ילדים: איך הוא נוצר ואיך נעזור לילדים לפתח דימוי חיובי?

נרצה או לא נרצה, אנחנו חיים בעידן שבו לנראוּת יש חשיבות רבה. ולכן גם דימוי גוף אצל ילדים הוא מרכיב מרכזי ביומיום שלהם, ברגשות שלהם ובאינטראקציות החברתיות שלהם. האחריות ההורית מחייבת אותנו לעזור לילדים לפתח דימוי בריא וחיובי, והמידע שהכנתי לכם כאן בעמוד הוא נקודת מוצא מצוינת למסע המרתק הזה. בפרט תמצאו כאן תשובות לשאלות נפוצות כמו מה זה דימוי גוף, איך הוא נוצר, ממה חשוב להימנע ומה רצוי כן לעשות.

מהו דימוי גוף?

דימוי גוף הוא האופן שבו אנחנו תופסים את הגוף שלנו: גובה, משקל, תווי פנים, שיער, עור ועוד. מה אנחנו חושבים על כל אחד מהמרכיבים הפיזיים, מה אנחנו מרגישים כלפיהם – וגם מה אנחנו חושבים שאחרים חושבים על הגוף שלנו. דימוי גוף הוא מרכיב משמעותי בזהות של מרבית בני האדם, ובפרט בגיל ההתבגרות אבל גם בגילאים צעירים יותר (מה גם שבמובנים רבים גיל ההתבגרות מתחיל בימינו בגיל צעיר יותר בהשוואה לעבר, ולכן המרכזיות של דימוי גוף אצל ילדים).

איך נוצר דימוי גוף אצל ילדים?

דימוי גוף מתעצב כבר מהילדות ובאופן טבעי ממשיך להשתנות לאורך השנים. אצל ילדים וילדות דימוי הגוף מושפע מארבעה גורמים עיקריים: הורים, סביבה, רשתות חברתיות והשוואות לאחרים:

1. המסרים שמועברים מההורים – ילדים ערים מאוד לשיח בבית, גם כשהוא לא קשור אליהם ישירות (וגם כשלכאורה הם שקועים בסלולרי). כך למשל אם אחד ההורים יגיד "אוי ואבוי, השמנתי, זה לא יפה לי", הילד יחבר משקל ותזונה לא לבריאות אלא למראה.

2. תגובות מהסביבה – ילדים עלולים להיות אכזריים ולכנות את חבריהם בשמות כמו "ג'ירפה", "אף של פיל", "גמד", "שרק" וכו'. כל כינוי כזה עלול לגרום לדימוי גוף נמוך לאורך שנים רבות, גם כשהמראה החיצוני משתנה לגמרי. ילדים קשובים גם לתגובות של מורים או גננות, חברים של ההורים, קרובי משפחה וכו'. אם הורה אחר יגיד לילד שלו "די כבר, אכלת כמו חזיר, אף בגד לא יעלה עליך", אצל הילד שלכם נזרע זרע שעלול להכות שורשים ולהתפתח לדימוי גוף נמוך.

3. רשתות חברתיות ומדיה – אמנם בשנים האחרונות נעשים ניסיונות לגוון את מודל היופי, אבל הרשתות החברתיות והמדיה המסורתית עדיין מלאות בדימויי גוף בלתי מציאותיים. טכנולוגיות משוכללות מאפשרות "לשדרג" תמונות וסרטונים והתוצאה היא רף שאי אפשר להגיע אליו באמת, תסכול רב ופגיעה בדימוי גוף אצל ילדים רבים (שמבלים לא מעט זמן ברשתות).

4. השוואות לאחרים – בין אם על-ידי הילד עצמו ובין אם על-ידי אחרים. לכאורה המטרה של השוואה היא ליצור מוטיבציה לשינוי, "תראי איך דנה רזתה", אבל בפועל הילדים עלולים לחשוב שהם לא "מספיק טובים" ושהגוף שלהם פגום.

דימוי גוף נמוך אצל ילדים – סכנה של ממש!

לפעמים ישנה נטייה להקטין את המשמעות של דימוי גוף אצל ילדים. יש הורים שמאמינים שממילא הילדים משתנים, ובקצב מהיר, ולכן גם הדימוי השלילי זמני בלבד. לעיתים אמירות שהילד חווה כעלבון צורב נתפסות אצל אחרים כהווי, אפילו בתוך המשפחה. במקרים אחרים הורים מייחסים משקל גבוה יותר להישגים לימודיים ופחות למאפיינים הפיזיים כך שמבחינתם דימוי גוף הוא לא מרכיב דומיננטי בהתפתחות של הילדים.

המציאות שונה: כשילד מרגיש שהוא לא מתאים לסטנדרטים של החברה שבה הוא חי, הוא מפתח דימוי גוף נמוך. דימוי גוף נמוך מוביל לדימוי עצמי נמוך גם כן, והפגיעה עלולה לכלול גם הימנעות מאינטראקציות חברתיות, הסתגרות, ובמקרים חמורים הפרעות אכילה מסוכנות.

איך להתנהל נכון בבית כדי לבנות דימוי חיובי?

יש כמה וכמה דרכים שבהן אפשר לעזור לכל ילד וילדה לפתח דימוי גוף חיובי. הבסיס הוא הפיכת הבית למקום בטוח: בלי התייחסות מקטינה למרכיבים של מראה חיצוני או אכילה, בלי לבטל תחושות (גם אם הן נראות "שטויות", מבחינת הילד זוהי המציאות של חייו), בלי השוואות ובלי ביקורתיות (גם לא של ההורים זה כלפי זה או ביחס לעצמם). כן עם שיח פתוח שמאפשר להביע קושי ומכיל גם רגשות מורכבים.

חשוב מאוד שהשיח לא יהיה שיפוטי, על-מנת להבטיח כנות מלאה. כשיש כנות, אפשר למצוא ביחד פתרונות למצוקות השונות. בנוסף מומלץ להעצים תכונות, איכויות וכישורים שלא קשורים למראה – לפרגן לנדיבות, יוזמה, תעוזה, אדיבות וכו', כמובן באופן מציאותי ואותנטי.

עוד דגש הוא לחזק אצל הילדים את התחושה שהם שייכים ומוערכים: "אתה אהוב בדיוק כמו שאתה". התחושה הזו היא תשתית גם לדימוי גוף חיובי וגם לחוסן רגשי, וזה בעצם ה"סוד" של הורות מעצימה.

האם כדאי לפנות לרופאים או טיפולים אסתטיים?

אחת ההתלבטויות הנפוצות של הורים במקרים של דימוי גוף נמוך אצל הילדים היא האם לפנות לעזרת הרפואה האסתטית. יש טכנולוגיות חדשניות ומוצרים מתקדמים שיכולים לחולל שינוי משמעותי, ומהניסיון שלי הם יכולים להקל על הילדים. לדוגמה, הסרת שיער ממקומות שונים בגוף תעזור לילדה להשתתף בשיעורי ספורט או בחוג ריקוד בלי חשש.

אם בוחרים לבחון את האופציה הזו, חשוב לעשות זאת ברגישות רבה ועם מומחה שאפשר לסמוך עליו. למשל, כזה שלא יבצע פעולה שמתאימה לגיל מבוגר יותר אלא ימליץ על המתנה למועד הנכון. דגש נוסף הוא לוודא שהציפיות של הילד או הילדה ריאליות, כשבכל מקרה כדאי ללוות את השינוי הפיזי בהתייחסות מעמיקה גם לפן הרגשי.

לעזור להורים לעזור לילדים

אני מאמינה שכל ההורים רוצים לתמוך בילדים שלהם, כולל בנושא דימוי בגוף, אבל לא תמיד יודעים מהי הדרך הנכונה. משקל, גובה וכו' הם סוגיות רגישות, וכל התבטאות לא זהירה או פעולה שגויה, גם אם הכוונות טובות, עלולות ליצור נזק שילווה את הילד או הילדה שנים רבות. להורים שזקוקים לעזרה כדי לעזור לילדים אני מציעה ליווי מותאם אישית למשפחה, על בסיס ניסיון של למעלה מ-20 שנים ובעיקר קשב מלא ואכפתיות אמיתית.