דחיית סיפוקים אצל ילדים

היכולת לדחות סיפוקים היא תכונה חשובה מאוד בכל גיל, ובמיוחד אצל ילדים. גם אם יש השפעה לטמפרמנט של כל ילד או ילדה, דחיית סיפוקים אינה יכולת מולדת אלא מיומנות נרכשת. ליתר דיוק, מיומנות שבאחריות ההורים להקנות לילדים. כאן בעמוד תמצאו מידע מקצועי מקיף בנושא שמשפיע גם על חיי המשפחה בהווה וגם על עתיד הילדים – מוזמנים להיעזר בו כדי לעזור לילד או לילדה שלכם לדחות סיפוקים בקלות.

מהי דחיית סיפוקים אצל ילדים?

דחיית סיפוקים היא היכולת לוותר על משהו שאנחנו מאוד רוצים, מתוך הבנה שיש סיבות טובות לכך. לפעמים הוויתור הוא זמני, כלומר הילד לא מקבל את מה שהוא רוצה מייד אבל כן יקבל אותו בעתיד סביר. למשל, ילד שרוצה לצאת עם אמא שלו לגינה הציבורית, אבל צריך לחכות רבע שעה עד שהאמא תתפנה. במקרים אחרים, הוויתור הוא מוחלט: למשל, לעצור ולא לקנות פריט שרצינו כי הוא יקר מדי.

דחיית סיפוקים אצל ילדים היא לא דבר טבעי. אמנם כבר מגיל 0 תינוקות מתרגלים המתנה, מרגע שהם מצפים להנקה ועד שהרצון מתממש, אבל אי אפשר להתכחש לכך שרמת הסבלנות אצל ילדים, ברוב המקרים, נמוכה בהשוואה לזו של המבוגרים.

לכן אני תמיד מזכירה להורים שדחיית סיפוקים היא שריר, וכמו כל שריר צריך לאמן אותו וכך לבנות אותו. הרווח גבוה: היכולת לעצור ולוותר היא לא רק מיומנות אישית אלא גם יכולת חברתית חשובה. בזכותה האדם מבין שהוא חלק מקבוצה, לומד להתחשב באחרים ולא פוגע בסביבה כדי לממש רצון אישי.

איך בונים את שריר דחיית הסיפוקים אצל הילד?

ילדים לא נוטים לתרגל בעצמם דחיית סיפוקים. לכן, האחריות היא של ההורים. הם אלה שמאמנים את הילד או הילדה, והדרך הטובה ביותר לעזור להם לפתח את היכולת החשובה לדחות סיפוקים היא אי היענות מיידית:

* הילד רוצה עכשיו לשחק בנייד? לא חובה לאפשר לו מייד.

* הילד רוצה עכשיו גלידה? עדיף לחכות לאחרי ארוחת הערב.

* הילד רוצה לראות עוד טלוויזיה? אפשר בהחלט לומר לו שעכשיו הזמן לישון, ושהוא יוכל לצפות בעוד פרק מחר.

באופן טבעי אין סיבה לא להיענות לבקשה סבירה, אבל בכל מקרה שבו הבחירה הנכונה היא לא להיענות מייד לילד או לילדה, רצוי מאוד להיצמד לבחירה הזו.

קשה באימונים, קל בחיים

ברור לי לגמרי שפיתוח יכולת דחיית סיפוקים אצל ילדים הוא תהליך קשה, הן לילד והן להורה. ילד שנתקל בדרישה לדחות את הסיפוק יכול לפתח בעיות התנהגות. הוא עלול לבכות, לשבות או אפילו להכות. טקטיקה אחרת היא להפגין מתיקות יתר. ההורים חווים קושי רגשי: "טוב, בסדר, אבל רק הפעם", או "איך אפשר להגיד לו 'לא'? הוא כזה מתוק…"

הקושי מובן, אבל ויתור כזה לא מלמד את הילד לדחות סיפוקים, אלא להפך. הילד לומד למצוא דרכים לעקוף גבול שהוצב, ושריר דחיית הסיפוקים נחלש במקום להתחזק.

מה קורה כשלא לומדים לדחות סיפוקים?

פיתוח דחיית סיפוקים אצל ילדים היא אחת המתנות המשמעותיות ביותר שאנחנו יכולים להעניק להם. ילד שלא רכש את התכונה הזו עלול להפוך לנער חסר אחריות וגם למבוגר שמתנהל באופן אימפולסיבי. למשל, קונה מה שבא לו בלי לחשוב על ההשלכות, עושה דברים שעלולים לסבך אותו, מחפש דרכים קלות להשיג דברים גם כשהן לא מוסריות או לא טובות עבורו (מתפתה להלוואות מפוקפקות, סוחר בסמים וכד').

כבר בגיל הילדות עלולות לצוץ בעיות התנהגות עקב קושי בדחיית הסיפוקים. לדוגמה, ילד שמגיע לגינה, מגלה שהנדנדה תפוסה, ובמקום לחכות בסבלנות לתורו חווה התקף זעם. תופעה אפשרית נוספת היא קשיים בלימודים ואצל לא מעט ילדים מתפתח גם דימוי עצמי נמוך.

איך מלמדים ילדים לדחות סיפוקים?

כשהורים מגיעים אליי כדי לקבל הדרכה והכוונה להדרכת ילדיהם בנושא פיתוח היכולת לדחות סיפוקים, אני מבהירה להם את הקשר ההדוק בין התכונה הזו לבין הצבת גבולות. המשוואה פשוטה: הצבת גבולות ברורים (ואכיפתם) = יכולת גבוהה לדחות סיפוקים.

בהתאם בשלב הראשון אני מסייעת להורים לדייק לעצמם מה הם רוצים. לאחר מכן, ההורים מתווכים זאת לילדים בצורה ברורה. יש הורים שחוששים או נרתעים: גבול אולי נשמע משהו נוקשה ולא נעים, אבל בפועל הוא עוזר לילד לאסוף את עצמו. כשהילדים לומדים שההורים עקביים, ומבינים את מהות הגבול (בהתאם לגילם, כמובן), הם יקבלו אותו, ויפתחו את שריר דחיית הסיפוקים.

בנוסף אפשר לעזור להם, דרך מתן בחירה (בתוך הגבול): "נלך יחד לסופר, ואתה תוכל לבחור חטיף אחד או ממתק אחד", "אתה יכול לצפות בסרטון עד השעה שבע, ואז אוכלים ארוחת ערב". גם גמישות מסוימת אפשרית, למשל כשהילד כבר קרוב לסיום המשחק ואין הפרעה לתוכניות משפחתיות, אפשר לפרגן לו לסיים.

האתגר ההורי המשמעותי

בלא מעט מקרים, דחיית סיפוקים אצל ילדים היא אתגר דווקא עבור ההורים. הקושי של לא מעט אמהות ואבות להציב גבולות פוגע ביכולת של הילד לבנות את השריר החשוב. כשזה המצב, הדרכת הורים היא שלב הכרחי בדרך לפיתוח היכולת לדחות סיפוקים אצל הילד או הילדה.

לעיתים חוסר המוכנות לדחות סיפוקים נובע מקושי אחר של הילד – קושי בוויסות רגשי. גם ויסות רגשי הוא מיומנות שניתן ללמד ולפתח, ולאחר שמטפלים בסוגיה הזו גם דחיית הסיפוקים משתפרת.

לשדרג את ההווה וגם את העתיד

דחיית סיפוקים אצל ילדים היא יכולת נרכשת. האחריות להקנות אותה היא של ההורים, וזוהי כאמור אחריות משמעותית. מחקרים שונים, ובפרט מבחן המרשמלו המפורסם, גילו שילדים שהצליחו לדחות סיפוקים הצליחו גם בהמשך החיים להתמודד טוב יותר עם אתגרים שונים, מערכות היחסים שלהם היו טובות יותר וכך גם ההישגים בלימודים ובקריירה. כשאתם לומדים איך לעזור לילד לפתח את שריר דחיית הסיפוקים, אתם גם משדרגים את חיי היומיום של המשפחה וגם סוללים עבור הילד דרך לעתיד מתוק.