מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    Israel win

    אכילה רגשית אצל ילדים

    אוכל, בלא מעט מקרים, הוא תגובה לרגשות, גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים. במקום לאכול כדי לספק לגוף את מה שהוא זקוק לו, הילד או הילדה משתמשים באוכל ככלי כדי להתמודד עם רגשות כמו שעמום, עצב, תסכול, כעס או בדידות. לחץ עלול אף הוא להוביל לאכילה רגשית, וכדאי לדעת שיש גם מצבים שבהם הילדים אוכלים בלי להיות רעבים כתגובה לרגש חיובי, כלומר מתוך שמחה.

    הנזק האפשרי כפול: גם סיכון מוגבר להיווצרות עודף משקל ובעיות בריאות, וגם מענה לא באמת אפקטיבי לאותו רגש שגרם לילד או לילדה לחפש נחמה במקרר או בארון החטיפים. בנוסף, אכילה רגשית אצל ילדים שלא זוכה להתייחסות נכונה עלולה להפוך להפרעת אכילה שתתקבע ותכביד עליהם גם בהמשך החיים.

    בהתאם נדרשת אחריות הורית. הצעד הראשון הוא להבין לעומק את התופעה, את הגורמים לה, את סימני האזהרה ואת דרכי ההתמודדות איתה. כדי לעזור לכם, הכנתי עבורכם כאן בעמוד תשובות מפורטות לכל השאלות החשובות.

    איך מזהים אכילה רגשית אצל ילד או ילדה?

    אכילה רגשית אצל ילדים היא כאמור תגובה לרגשות, לרוב שליליים אבל גם חיוביים. בהתאם הדבר הראשון שאני ממליצה לשים אליו לב הוא הקשר בין מצב רגשי לבין בחירה לאכול.

    למשל, אם ילד חוזר מבית ספר מתוסכל אחרי מבחן קשה ומחפש ממתק כדי להירגע, זוהי אכילה רגשית.

    כשילדה מרגישה בודדה, ומבקשת שוב ושוב חטיפים, זוהי אכילה רגשית.

    כך גם ילד שמתעצבן על האחים שלו או על ההורים ובאופן אינסטינקטיבי ניגש למקרר או למגירת החטיפים, או ילדה שמכינה שיעורי בית ותוך כדי אוכלת מזון לא בריא.

    עוד דוגמה שנתקלתי בה לא פעם תוך כדי ליווי הורים היא ילד שצופה בטלוויזיה או משחק במחשב, משתעמם, ולכן פונה לאכילה.

    מהם הסימנים לאכילה הרגשית אצל הילדים?

    מעבר לכל הסיטואציות הנפוצות הנ"ל, אני ממליצה להורים לגלות ערנות גם ביחס לסימנים הבאים:

    1. הילד אוכל גם כשאינו רעב

    2. אין הבחנה בין רעב פיזי לבין רעב רגשי

    3.  תחושת אשמה או בושה אחרי האכילה (התחושות האלה לא מופיעות אצל כל ילד אחרי אכילה רגשית, אבל הן כן עשויות להופיע)

    חשוב להדגיש שמשקל עודף לכשעצמו לא בהכרח מעיד על אכילה רגשית, אלא עשוי לנבוע מסיבות רבות. הדגש הוא על הנסיבות שבהן הילד או הילדה אוכלים, בעיקר חטיפים או מתוקים.

    מה גורם לאכילה רגשית אצל ילדים?

    הגורם העיקרי הוא חוסר היכולת לווסת את הרגשות. ילדים לא תמיד יודעים איך להתמודד עם רגשות מורכבים, כולל התרגשות חיובית, ולכן, עקב ההצפה, פונים לאוכל.

    ישנם הרבה גורמים לבעיות אכילה אצל ילדים. גורם אפשרי נוסף הוא חיקוי התנהגות הורית. כשהורה מתמודד עם רגשות באמצעות אוכל, הילד או הילדה עשויים ללמוד ממנו שזו הדרך הנכונה. עוד דרך שבה הורים מובילים להיווצרות אכילה רגשית אצל ילדים היא חיזוקים באמצעות ממתק או חטיף (למשל, כפרס על התנהגות טובה באוכל).

    גם שגרה משפחתית לא סדירה, לדוגמה זמני ארוחות לא קבועים, או שגרת אכילה מול מסכים, הן קרקע להופעת אכילה רגשית. חוסר בתקשורת רגשית במשפחה מהווה אף הוא גורם אפשרי.

    איך להתמודד נכון עם אכילה רגשית אצל ילדים?

    ההמלצה הראשונה שלי להורים שמבקשים לעזור לילד או ילדה שסובלים מאכילה רגשית היא פתיחות. שיחה גלויה וכנה על רגשות תעזור לילד לזהות את הרגשות שמפעילים אותו ולהביע אותם.

    דגש נוסף הוא חינוך להבחנה בין רעב רגשי לרעב גופני. הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא באמצעות שאלות פשוטות, כמו "הבטן שלך רעבה או שהלב שלך עצוב?".

    כשהילד לומד שהאכילה היא מענה לרגש מסוים, אפשר לעזור לו להתמודד עם התסכול, הכעס, השעמום, הלחץ וכו' בדרכים אחרות: ציור, שיחה, הליכה, משחק וכו'.

    במקביל חשוב שההורים ייצרו שגרה בריאה וארוחות מסודרות. שגרה כזו מסייעת ביצירת תחושת ביטחון ושליטה. כמו כן יש להימנע מחיזוקים עם אוכל, ולא להשתמש בממתקים כפרס או נחמה.

    מתי פונים לייעוץ הורי?

    הורות היא אחריות. לכן, כשהורים מבחינים בסימנים הנ"ל, ומבינים שהאכילה היא מתוך רגש ולא מתוך רעב, וכשהכל סובב סביב אוכל, הדבר הנכון הוא להתערב.

    אכילה מרובה שכבר באה לידי ביטוי בעלייה במשקל מחדדת את הצורך בפעולה, ובוודאי שזה המצב כשיש נזק בריאותי (למשל, במדדי הסוכר והכולסטרול).

    כשילד מתלונן על הנראות – "אני שמן", "צוחקים עליי", "אין בגדים שמתאימים לי" – זהו עוד מניע לפעולה. בדרך כלל הנטייה היא לחפש עזרה בדמות טיפול רגשי, שאכן יכול להועיל, אבל הוא חייב לבוא עם הדרכת הורים מסודרת.

    מהם הדגשים העיקריים בהדרכה מקצועית במקרים של אכילה רגשית?

    המפגשים אצלי בקליניקה מתמקדים במה נחוץ לילד כדי לא להזדקק לממתקים או חטיפים. איך לזהות רגשות, ואיך להתמודד איתם.

    בין השאר אנחנו מתייחסים לסוגיות הבאות:

    כמה הילד מרגיש שייך?

    כמה הוא מקבל עידוד?

    כמה הוא מרגיש שרואים אותו?

    מה ההורים יודעים על הקשיים שלו בבית ומחוץ לבית?

    מהי הגישה החינוכית בבית?

    כמה ביקורת וכמה הערות הילד סופג במהלך השבוע?

    האם הוא שומע יותר תלונות או יותר דברי עידוד?

    כמה ביקורת הוא מקבל ביחס לאחים שלו?

    כמה זמן איכות אישית מוקדש לילד?

    האם הוא מרגיש אהוב? האם הוא מרגיש נחוץ? יכול?

    הדרכה ממוקדת וקצרה – שינוי עמוק ויציב אצל הילד

    מהניסיון שלי, גם לאחר הדרכה של ההורים על הנושא גם שינוי קטן בהתנהגות שלהם בבית יגרום לשינוי משמעותי אצל הילד או הילדה. הדרכת הורים מעניקה כלים יעילים לגידול ילדים שמרגישים טוב עם עצמם, ולא צריכים לפנות לאוכל כדי למלא את הדלי שהתרוקן.

    המטרה הזו ניתנת להשגה בסדרת מפגשים ממוקדת וקצרה. השינוי אצל הילד או הילדה יהיה משמעותי מאוד, ולא פחות חשוב, יציב. גם הדימוי העצמי של הילדים משתפר, ובאופן כללי החיים הופכים קלים יותר וטובים יותר.

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.
      דילוג לתוכן