ילד כועס כל הזמן

כעס הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, גם אצל ילדים. חשוב מאוד לתת לו מקום ולא לדכא אותו, ובמקביל גם להבין את מקור הכעס, גם כשלא קל וגם כשההתנהגות של הילד מייצרת אצל ההורים רגשות מורכבים. הדבר הראשון שאני מסבירה להורים הוא שאם ילד כועס כל הזמן, הסיבה לכך היא רגש אחר שמסתתר מתחת לכעס: תסכול, קנאה, עצב, תחושת עלבון, אכזבה, תחושת קיפוח ועוד. ההבנה הזו מהווה בסיס הכרחי לשינוי, וכאן בעמוד תמצאו מידע נוסף בנושא שיעזור לכם לעזור לילד שלכם.

למה ילדים כועסים?

הורים רבים מאמינים שבתקופת הילדות החיים קלים, פשוטים ונעימים. בפועל המצב שונה: אמנם ילדים לא נדרשים להתמודד עם כל מה שאנחנו המבוגרים נדרשים להתמודד איתו, אבל גם בגיל צעיר מאוד עלולות להתעורר מצוקות, לדוגמא: כי החברים בגן הציקו לו, כי ילד לקח לו משהו, כי נשבר לו המטוס שבנה.

עבור הילד זה סוף העולם וסיבה לכעוס, אם זה נמשך הרבה זמן צריך לבדוק מה קורה בגן ובמקביל לבדוק מה קורה בבית.

אם ילד כועס לעיתים קרובות, סביר להניח שהוא מרגיש לא שייך. שלא רואים אותו, שלא שומעים אותו. שלא סומכים עליו, שלא אוהבים אותו מספיק. יכול להיות שהוא אפילו מרגיש "מיותר", או "פחות שווה". כל אלה הן תחושות קשות מאוד, וילדים עלולים לתרגם אותן לכעס כמעט קבוע.

חשוב לי לציין שהתחושות האלה עשויות לנבוע מפרשנות סובייקטיבית של הילד או הילדה. לדוגמה, "אתה הבכור, תוותר לו" מפורש כחוסר צדק. או "לא חבל? תראה איזה ציונים יפים יש לאח שלך" שנתפש אצל הילד כהשוואה מעליבה. לפעמים התסכול, הקנאה, העלבון ושאר הרגשות השליליים שמייצרים כעס הם תוצאה של אירוע כמו לידת אח קטן, וגם הפרעת קשב או קשיים בוויסות רגשי או חושי עלולים להוביל לכעסים. עוד גורם אפשרי הוא בלבול וכתוצאה ממנו תסכול.

זיהוי כעס אצל ילדים: דגשים חשובים

כעס הוא כאמור מרכיב טבעי בחיים של כולנו, כולל בגיל צעיר. לכן עלולים להיות מצבים שבהם ילד כועס באופן קבוע או כמעט קבוע, וההורים מפספסים את זה. מבלי לזהות את הבעיה אי אפשר כמובן לפתור אותה, ולמעשה היא תחמיר מפני שהילד יצבור עוד ועוד כעסים. לכן, חשוב להכיר את כל סוגי הכעסים והסימנים להם:

כעס שבא לידי ביטוי באופן מילולי – דיבור בווליום גבוה ואפילו צעקות וצרחות, שפה תוקפנית.

כעס שמייצר התפרצויות רגשיות – ובפרט בכי.

התנהגות כעוסה – השלכת חפצים, שימוש באלימות (מכות, בעיטות) וגם הימנעות מאינטראקציות חברתיות.

כעס שאפשר לזהות על-ידי סימנים פיזיים – חריקת שיניים, אגרופים קפוצים, מתח שרירים גבוה.

לתת לכעס מקום ולא לפחד ממנו

כשהורים מתייעצים איתי לגבי ילד שמבטא כעס בדרכים שונות לעיתים קרובות, אני מבהירה להם שרצוי מאוד לאפשר לו להביע את הרגש הזה. כעס שמודחק בגיל הילדות יחזור בגיל מבוגר יותר בצורה של עצב ואפילו דכדוך או דיכאון. הסיבה לכך היא שעצב וכעס הם רגשות קרובים.

המלצה נוספת היא לא לפחד מכעס. כלומר, לא לתת לילד משהו שהוא רוצה רק בגלל שהוא כועס. אמנם ילד כועס עלול לגרום לסיטואציה מאוד לא נעימה, ובמיוחד כשאתם לא בבית, אבל אם הכעס יניב לו רווח, הוא מן הסתם יחזור על ההתנהגות הזאת שוב ושוב, ובעוצמות הולכות וגדלות.

הדרך הנכונה היא לא לפחד מהכעס ולא לנסות להדחיק אותו – אלא לזהות את הגורמים לו ולטפל בהם.

אם ילד כועס כל הזמן, הוא מנסה להגיד לכם משהו

כל ילד וכל ילדה רוצים להרגיש אהובים. להרגיש נחוצים. להרגיש שהם מסוגלים. כשהם מרגישים לא רצויים, מיותרים או חסרי יכולת, הם יאותתו לסביבה שמשהו לא בסדר, והאיתות יתבצע בשלל דרכים: אי שיתוף פעולה (למשל בבוקר כשצריך להתארגן לקראת הליכה לבית הספר), משיכת תשומת לב (כולל בדרכים שנתפשות כשליליות), התנגחויות, עצבים וכעס.

כשההורים והילד מגיעים אליי, אנחנו יוצאים יחד למסע (ממוקד ולא ארוך) של מציאת הגורמים לכעס במקרה הספציפי. בין השאר אני מבררת עם המשפחה אילו חסמים יש לתחושת השייכות של הילד, מה הוא צריך כדי להרגיש טוב, איך אפשר לשפר את האווירה בבית ועוד.

כשיש גם נסיבות שתורמות לכעסים, למשל הפרעת קשב או קושי בוויסות רגשות, נשקול יחד את האפשרות לבצע אבחון מקצועי ספציפי, ולקבל ממנו כלים עבור התייחסות מתאימה. עוד מרכיב מרכזי בתהליך הוא בדיקה מחדש של המערך המשפחתי, כלומר המקום והמיקום של הילד במשפחה: המיקום הוא סדר הלידה, שמשפיע על ההתנהגות אבל כמובן לא ניתן לשינוי. המקום הוא התפקיד שהילד לוקח על עצמו. במסגרת הדרכת הורים אני מלמדת איך לעזור לילד למצוא את המקום שלו מחדש.

3 טיפים חשובים לתקשורת עם ילד כועס

באופן טבעי גם תוך כדי התהליך, ייתכנו עדיין רגעים של כעס ואפילו עוצמתי. תקשורת מדויקת במצבים אלה מרגיעה את הילד או הילדה, ומונעת משבר. בפרט אני ממליצה ליישם את 3 העקרונות הבאים:

1. הקשבה – תנו לילד לדבר ולהביע את כל הרגשות שלו. אל תפריעו לו, ובוודאי שאל תשפטו אותו. כשאתם מקשיבים לילד, גם בזמן שהוא כועס, אתם מנטרלים את תחושת ה"לא שומעים אותי ולא רואים אותי".

2. אמפתיה – ודאו שהילד מבין שאתם מבינים את הקושי שלו. כלומר, את העצב / התסכול / העלבון / הקנאה / האכזבה וכו'.

3. "אני" במקום "אתה" – למשל, "אני רואה שקשה לך כרגע ושאתה מתוסכל. בוא ננשום עמוק, נירגע ואז נדבר על הכל" (במקום "אתה צריך להירגע!").

שגרה נכונה וגבולות ברורים

מרכיב נוסף בתהליך שאני מובילה עם ההורים במקרה של ילד כועס הוא הצבת גבולות ברורים. כשיש גבולות ברורים, ולא פחות חשוב – מנומקים, הסיכוי לבלבול ותסכול אצל הילד פוחת מפני שהוא יודע מה מצפים ממנו. להורים רבים קשה להציב גבולות ועוד יותר קשה לאכוף אותם, והעבודה על הכעס של הילד כוללת התייחסות גם להיבט הזה במידת הצורך.

שגרה נכונה, ובפרט כזו שכוללת הוצאת אנרגיה מרובה ככל האפשר, תורמת גם היא להפחתת הכעס. מעל לכל אני מקפידה לעזור לילד לבנות מחדש את תחושת הערך העצמי שלו: ילד שמרגיש שייך, אהוב, מסוגל וחשוב – הוא ילד שמח, וילד שמח הוא ילד שלא צריך לכעוס. כשהכעס מפנה מקום לרגשות חיוביים, הבית כולו נושם אחרת.

כעס אצל ילדים הוא רק סימפטום – הקריאה האמיתית שמסתתרת מאחוריו היא "שימו לב אליי, אני צריך עזרה." במקום להיבהל מההתפרצויות או לנסות להשתיק אותן, אני מזמינה אתכם לצלול יחד איתי לעומק – להבין מה הילד מרגיש, מה חסר לו, ואיך לבנות לו מחדש תחושת שייכות וביטחון. בתהליך הדרכתי ממוקד, נלמד לפרש את הכעס בצורה מדויקת, להגיב לו נכון – וליצור שינוי אמיתי, רגוע ומשמעותי באווירה המשפחתית.