מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    הדרכה הורית למי זה טוב?

    השבוע בפעם המי יודע כמה, הבנתי שזה אפשרי, אמיתי כמו קסם . 

    שיש בית שהיו בו כעסים וחוסר אונים ואם מיואשת, ועכשיו זה כ"כ נעים ואחרת.

    או כפי שאמרה לי האמא:

    "ההבדל בין אתמול להיום, הוא כמו ההבדל בין יום ללילה" . 

    שני מפגשים עשו את ההבדל הזה. שני מפגשים של הדרכה הורית. 

    אז מה היה שם? זוג הורים לשתי בנות מקסימות.. 5 ו 3.  אבל לפעמים גם עם שתי מתוקות כאלה, 

    אפשר להרגיש מותשים . ילדה בת 3 שעושה צחוקים בארוחה וזורקת אוכל על הרצפה, מסרבת 

    לאסוף צעצועים שהיא שיחקה בהם, דורשת מאמא לנעול לה את הסנדלים בבקר, למרות שיכולה 

    בעצמה. וילדה בת 5 שנסחפת עם הקטנה. 

    אחרי הארוחה, אני מרגישה כמו אחרי פוגרום. לא מתחשק לי לצאת איתן לשום מקום, כי הן 

    מתישות. 

    העניין הוא שהורים מעבירים  ככה חיים שלמים בלי  לדעת שאפשר אחרת. בכעסים, עצבים, צעקות..

    הדברים האלה שנחשבים לטבעיים, שבשום מקום לא מלמדים, לא תמיד עובדים.

     אינטואיציה חשובה, אך לא מספיקה בחלק מהמקרים. 

    ושיקול דעת ההורים חשוב, כי הם מכירים הכי טוב  את הילדים. 

    בעצם.. מכירים היטב? ומה הידע שלהם? ומי לימד אותם בכלל על ילדים ועל ההתנהגות שלהם? 

    אותי לא לימדו. 

    כשילדתי את בני בכורי לא ידעתי כלום. 

    עשיתי הכול מתוך ניסוי ותהייה. 

    עם המון אהבה ועם המון סבלנות ,שבשלב זה עוד הייתה לי.. אבל ללא ידע וללא כלים. 

    גם תעודת ההוראה שהייתה לי  כבר אז, לא הוסיפה לזה. 

    הדרכה הורית לא למדתי. לא הכרתי ואני יודעת שגם היום הרבה הורים לא יודעים על האפשרות 

    הזאת. 

    כשהילד חולה פונים לרופא, ועם בעיות שיניים פונים לרופאת השיניים , ובקשיים בלימודים נעזרים 

    בהוראה מתקנת … ובגד מתקנים אצל התופרת וכשרוצים לרזות פונים לדיאטנית. 

    אבל למי פונים כשהילד עושה צחוקים בשולחן בזמן הארוחה? מסרב לשבת ומפיל את האוכל בכוונה. 

    למי פונים כשכול ערב נמשך כמו מסטיק לתוך הלילה? או האם יש מי שיפתור את בעיות הבקר? 

    איך מגדלים ילדים? למה הם זקוקים? מה עושים כשהם לא עושים מה שמבקשים? 

    איך זה שאנחנו משקיעים כ"כ הרבה והם לא מגשימים את הציפיות שלנו? 

    וכשהילד לא רוצה ללכת לגן? לביה"ס? 

    ומה עושים כשהוא לא אוכל, או לא יכול לשבת יותר מדקה בשיעור.. 

    הורות היא כבר מזמן יותר מעוד "וי" בחיים. הורות היא מקצוע , הורות היא תפקיד. 

    אז איך זה שאנחנו הופכים להיות הורים ולא לומדים הורות? 

    ואיך נבין התנהגויות של ילדים ואת הצורך שלהם? 

     

    מתי ואיך התחילה הדרכה הורית? 

    פעילות ההנחיה להורים ולקבוצות  הורים החלה לאחר התפתחות התיאוריה של ד"ר  אדלר. הרופא 

    המופלא שהבין את הקשר בין הבריאות הנפשית של התא המשפחתי והבריאות הפיזיולוגית של 

    הפרט בתא זה , כבר לפני מאה שנים. 

    הגישה האדלרייאנית מדברת על חינוך מתוך אהבה, כבוד וגבולות. ישנה נהירה של הורים אחרי 

    שיטה זו בגלל הסמכות ההורית שאבדה וחיפוש אחר דרכים להשיגה בחזרה.

    במפגשים קבוצתיים או בהדרכה הורית פרטנית, מתוודעים ההורים לתכנים האדלריאניים הנוגעים 

    בדרכי חינוך המושתתות על הבנת הצרכים הפסיכולוגים של הילדים, על עידוד, שיתוף פעולה

     ותקשורת פתוחה ומכבדת בין הורים לילדים באמצעות מתן כלים להתמודדות יום יומית עם חינוך הילדים. 

    הדרכה הורית הפכה לעניין שבשגרה. בעידן המודרני, הורים לומדים הורות.  למידת הורות 

     מטרתה לשפר וליעל את ההורות. הרעיון העומד מאחורי פעילות  זאת  

    הוא לתת כלים להורות יעילה תוך כדי הבאת קשיים ,חוויות, שאלות והתלבטויות שונות.להביא שלווה

     ורוגע לתא המשפחתי תוך כדי חיזוק התקשורת במשפחה. בניית גשר לקשר שהם הדרך לבריאות

     הנפשית והפיסית אצל בני המשפחה כולה . בכל מפגש מובא נושא או כלי חדש המבוסס על תיאוריה  

    שהוכיחה את עצמה .

     

     ההתעוררות  בשידור תוכניות רייאלטי בנושא הורות, גרמו לשינוי במודעות ההורים בשנים 

    האחרונות והכרה בצורך של קבלת כלים להפעלה נכונה של התא המשפחתי, מגיעות פניות רבות 

    למרכזי הטיפול בהורות, זוגיות, והתנהגויות חריגות של ילדים . דבר המראה  מגמה ברורה של עליה 

    בהכרה ו"בשלות" של ההורים להגיע להדרכה הורית, לפתוח את הקונפליקטים השונים במשפחה 

    לדיון.

    התועלות המיידיות– ההורים עוברים תהליך של התפתחות אישית וצמיחה בהורות שלהם.

     לצד תובנות חדשות, מקבלים כלים המהווים בניית אווירה משפחתית ויחסים במשפחה. כלים אלה, 

     תורמים לשלווה והתנהלות רגועה אשר משפיעה על התפתחות הילדים, ועל חיי המשפחה כולה. 

      קהל היעד –הורים לילדים בשנים הראשונות לחייהם , גיל ביה"ס, גיל ההתבגרות וגם  ילדים 

    שלמרות בגרותם לא עזבו את הבית. 

    איך יוצרים אווירה משפחתית נעימה? 

    מהן שיטות החינוך המומלצות? מהן שיטות חינוך מעכבות ומה הן הגישות המפתחות? 

    איך גורמים לילדים לשתף פעולה? 

    מה צריך ילד כדי להיות בוגר עצמאי אחראי וגם בעל תחושת ערך טובה. 

    מתי התנהגות של ילד היא כדי לקבל תשומת לב? איך מזהים שיש פה מאבק כוח ? 

    ואיך מגיבים? 

    בהדרכה הורית תקבלו תשובות לכול הנושאים האלה. 

    כי מה אנחנו בסה"כ רוצים? 

    שהילדים שלנו יעשו מה שביקשנו, וילכו לישון בזמן  ויעזרו כשצריך. ולא יריבו ויצעקו.. 

    ולפעמים אנחנו פשוט חולמים על ערב שקט, עם כוס קפה ביד ומוסיקה נעימה. וכולם מתנהלים

     בדרכם .לפעמים חלומות מתגשמים.. 

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.