מעוניינים בייעוץ ראשוני?

אל תחכו, השאירו פרטים ואחזור בהקדם:




    איך לשמר את הזוגיות? 

    "צוץ, אני מרגישה שאני כאן מכוח האנרציה". עובדת על אוטומט. 

    "נכון צוץ, מה אני יכול לעשות ?  השבוע מאד אינטנסיבי". 

    כך תיארו לי שיר וגיא (שמות בדויים) את התחושה שלהם במפגש בקליניקה.

    ושיר הוסיפה: "יש אותו, אותי , אבל אין אותנו ". 

    שיר וגיא, הורים לשלושה קטנים, מתמרנים בין עבודה לבית.. נשואים כ 8 שנים, 

     תקופת הקורונה לא מקלה, בלשון המעטה והם מרגישים בעיצומו של משבר בזוגיות. 

    בחיי שגרה החיים רצים סביב עבודה ומשפחה ובית ואם יש קצת זמן אז גם חברים. 

    בחיי קורונה כול זה ממשיך לקרות, אבל  בלי הפוגה . כול החיצים מופנים  להישרדות. 

    השחיקה גדולה יותר. 

    גם ככה כשאין מגבלות קורונה, הזוגיות נדחקת כמעט נעלמת. 

    ועכשיו רוב הזוגות באפיסת כוחות. 

    אפשר לעשות משהו בתקופה כזאת? אפשר להחיות את הזוגיות? 

    מה דרוש לך אני שואלת? "אני רוצה להרגיש נחשקת, מחוזרת מעורכת". 

    ואתה ? אני שואלת את הבעל.

    "אני רוצה שאשתי תראה אותי קצת יותר, לפעמים היא מכונסת בתוך עצמה". 

    מה ששוכחים או אולי לא יודעים, שזוגיות ואהבה צריך לתחזק. ולא צריך לטוס בשביל זה  לחו"ל .

    יש דברים קטנים שאפשר לעשות גם בתקופות לא שגרתיות. כן, אפילו עכשיו כשהכול סגור.  להפעיל 

    את הורמון האהבה. (יש דבר כזה, הורמון האוקסטיצין, והוא מופרש רק כשאנחנו גורמים לכך)

    מה למשל ? מה גורם לנו להרגיש זאת? 

    כשמתעניינים בנו, כשחושבים עלינו ,כשמביעים געגוע ,מבט בעיניים, מבט מתפעל, כשרואים אותי.. 

    כשמחבקים, כשמנשקים.. כשמפתיעים אותי ועוד ועוד ..

    מה דעתכם?  מה גורם לכם להרגיש כך? ואיך הופכים את זה למשהו בשגרה? 

    ג'ון גוטמן  – עקב אחר זוגות נשואים במשך 35 שנים ומצא את הנוסחה להצלחת הזוגיות. 

     מדובר במאמץ מצד שני הצדדים להקדיש 5 שעות שבועיות לזוגיות באופן עקבי. 

    1. פרידה בבקר: לפני שנפרדים מקדישים 2 דקות כדי לספר זה לזה על דבר אחד שעומדים 

    לעשות היום. אני יודעת שהבקרים צפופים מאד, אבל אתם זקוקים רק ל 2  דקות של שימת לב לבן/ת הזוג כדי להחליף אינפורמציה או לשתף. 

    1. פגישה בערב: בסוף היום מנהלים שיחה רגועה  על דברים שאתם רוצים ליידע, לשתף. חוויות שעברתם,.  מקדישים לכך 20 דקות בכל ערב. 
    2. ביטויי הערכה וחיבה: הבעה כנה של ערכים וחיבה פעם ביום, כל יום. תקדישו לזה 5 דקות ביום. מאד נעים לשמוע שבן/ת הזוג רואים ומעריכים דברים שעשיתם או אמרתם. נעים לשמוע שאתם אהובים ונחוצים. "לא יודע/ת  מה הייתי עושה בלעדיך" ? "כמה אני אוהב אותך"
    3. דייט שבועי: שעתיים בשבוע פעם בשבוע. שניכם לבד בלי הילדים. קובעים דייט  זה יכול להיות כל דבר שחביב עליכם. גם עכשיו כשהכול סגור אפשר להזמין ארוחה טובה, לבש יחד, לפתוח בקבק יין, לצפות בסרט, לנהל שיחה טובה.. 
    4. נגיעות, חיבוקים ונשיקות: שלבו בחיי היום יום נגיעות, חיבוקים נשיקות. הקדישו לכך במצטבר 5 דקות ביום במשך 7 ימי השבוע. 

     

    הכלי הזה יכול לשפר את רמת האינטימיות בין בני זוג ולעזור לשקם את הזוגיות. והוא מצריך רק מודעות וכמה דקות ליום.

    לפגישת ייעוץ ראשונית

    השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם





      הסרטונים שלי

      לכל הסרטונים

      שאלות נפוצות - אתם שואלים אני עונה

      יועצת הורים וזוגיות

      אנחנו פשוט רבים על כל דבר, שני עולמות שונים שפשוט לא מתחברים. רציתי שנלך לייעוץ זוגי בצפון והוא לא מאמין בטיפול. אני לא יודעת מה לעשות, אולי עדיף כבר לפרק?
      כשאנו לא מרגישים טוב אנחנו הולכים להיבדק אצל הרופא או כשיש לנו דילמות פיננסיות אנחנו מתייעצים עם בנקאי.
      מסיים יום עבודה עמוס ומחכה להגיע הביתה. עד שסוף סוף אני מגיע, אני נכנס הביתה ומצטער שנכנסתי. כל המטבח מלוכלך, הסירים על השיש, הכלים בכיור והיא פשוט יושבת בסלון רואה טלוויזיה עם הילדים. חשוב לי לאכול ארוחת ערב במטבח מסודר ונקי ונדמה לי שלא אכפת לה בכלל ממה שחשוב לי או שהיא פשוט משאירה הכל לי. זה מוציא אותי מדעתי! מה עליי לעשות?
      מכאן הדרך קצרה. ריבים, צעקות, מילים לא יפות ובקיצור מהומת אלוהים שלא נזכור איך התחילה. מהומה שנמשכת ימים ואף שבועות. כל צד עם האגו שלו לפניו ולא מוכן לשמוע שום דבר אחר. אנרגיית החיים בבית משתנה- קמים בבוקר כעוסים, חוזרים כעוסים והילדים סופגים את הכל. האם זה מה שחלמנו עליו כשהקמנו בית משותף? איך חוזרים אחורה ממילים שחותכות קדימה?
      "הבת שלי בת 3 והיום אמרה שהיא כבר ילדה גדולה ולא צריכה מוצץ. כבר שמחנו ובאמת ערכנו טקס פרידה. הכל היה טוב ויפה עד שהגיע הזמן לישון. צרחות אימים ותחנונים שהמוצץ יחזור. מה עליי לעשות עכשיו, לתת או לא?"

      גמילה ממוצץ היא תהליך מורכב עבור הילד אך עוד יותר עבור הוריו. כיצד אנו מגיבים לכך? האם להיכנע לקושי של הילד או לא?

      הבכי של הילד אוטומטית מכניס אותנו ללחץ לספק לו באופן מידי את מה שיקל עליו, אך האם זה מה שהוא באמת צריך?

      אם הילד מראה סימנים שהוא לא בשל לתהליך או כי אתם מרגישים שאינכם פנויים אליו - אל תתחילו אותו. ומרגע שהתחלתם, לא להסתובב לאחור.

      יש חשיבות רבה לאופן שבו ההורים מתפקדים בתהליך הגמילה והצלחתו תלויה בהם אפילו במידה רבה יותר מאשר שהוא תלוי בילד.

      בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין כיצד לעזור לילד להכיל את התהליך, להבין את הקושי ולעודד אותו בגאווה על היכולת שלו לצלוח את התהליך. כל ילד כמובן יגיב אחרת ולכן בהדרכת הורים לגיל הרך אנו נבין את צרכיו של הילד ומשם נוכל לבנות תוכנית המתאימה לו.

      כפי שאתם מתמודדים עם התהליך- כך הילד יראה וידע כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר.